שכל
1, ממנו מְשַׁכֶּלֶת2, שְׁכוֹל, שָׁכוּל, שַׁכּוּל, שִׁכּוּל, שָׁכַל.
1 [בארמ' תכל, בערב' ثكل ובאוגרית' ת'כל באותה משמ' כבעבר'. ואמנם היו שרצו למצא קרבה לשונית אף אל אֶשְׁכֹּל, שהוא את'כאל اثكال, עת'כאל عثكال בערב' (עי' ערך אֶשְׁכֹּל, הערה 2), ואין זה מסתבר, ואפשר שלמ"ד זו שבסוף שמות אלו היא סופית, נוספת לשרש, כגון גבעול מן גבע, מן אשך, את'ך או עת'ך.]
2 [כך, כש"ע, באה מלה זו מ"ב ב כא (מות ומשכלת), ועי' שׁכַל, פִע'].