קל לא נמצא.

— הִתפוע', הִסְתּוֹלֵל, — מסתולל בפלוני: עודך מִסְתּוֹלֵל1 בעמי לבלתי שלחם (שמות ט יז). — ואמר בן סירא: ארחותיו לתמים יישרו כן לזדים2 יסתוללו3 (ב"ס גני' לט כד). — וכנוי לאיש הסמוך על שלחן אחרים: בני חיי מתן אל תחי טוב נאסף4 ממסתולל5 איש משגיח על שלחן זר אין חייו למנות חיים (שם מ כח-כט).— ובסהמ"א במשמ' התגדל על פלו', בזה לו: צריך שיהיה בו (בתלמיד חכם) מעט גאוה שלא יהו קלי הראש מסתוללין בו ויהא דבריו מתקבלין עליהן בעל כרחם (רש"י, סוט' ה.). — ואמר המליץ: אסתולל בעמי ובעמים אתבולל (עמנו', מחב' כו). כי קם זמן אכזר ויסתולל עלי (ר' עמנו' פרנסיס, מתק שפתים, הוצ' מק"נ 80). וזו הנפש מסתוללת היא לנצח מתנכרה היא במבוא נעלם עם הגויה תתחברה לא אבין ממנה בלתי שהיא נמצאה אכן אנה ומה היא לא אדעה (ציון, תר"ח, חשון 19). כי אכוף כאגמון ראשי ושפתי תבענה מוסר ויראת שדי כי באלה יסתוללו רבים וכן שלמים ובם שמן חלקם (מאפו, אה"צ ג). — °וכן הִסְתַּלֵּל: והנה הגיע מסכלות קצתם שיאמרו כי העיון במקרא דבר בטל ויגנו ויפחיתו מעלת המסתללים בו ועליהם אמר הכתוב היה להם דבר ה' לחרפה (מעשה אפד, הקד' 15). — וכנוי למצרים, ואמר הפיטן: עוזרי רהב מפילים פגריהם הצעו חללים צללו כעופרת מסתוללים קנוים עברו גאולים (משברים, יוצ' ז פסח). גאלתני מראש ממסתוללי גדעת שבט משתוללי (מנחם בר מכיר, אחור וקדם צרת, יוצ' שבת הפסק' א). שלחה פרוכה בעל כרח מסתולל ותצאנה כל הנשים אחריה בחוץ לחולל (אתי מלבנון, יוצ' שה"ג). גשו אי כפתור כהפקדו ידידים גם הרצו דברים למסתולל וגדודים (אז כארשת, שם).