°, סולל, — א) ת"ז, כמו סָלוּל, דרך סלולה: מה יפו מעגלותיך וארחך סולל נפת חכך זבד קדשה לכלל (שני, יוצ' ב פסח). — ב) מורם, שהרימו אותו: באשמרת הבקר קראתיך אל מהלל יערב לך חין ערכי יום לבי לך סולל 1 ותגיה את חשכי וכאור בוקר יהלל (ר' יצחק, באשמורת, סליח' יום ד). — ג) ש"ז, כמו סוללה: ומקום מצבך על אי או סולל א' שקורין בל"א דא"ם באופן שלא תוכל לילך אחריך אז תעשה סימנים על הארץ (דוד גנז, נחמד ונעים רפב).