סֶמֶל, סָמֶל, — כמו תמונה, צורה של דבר מן הדברים, פֶּסֶל, Abbild, Bildsäule; image; statue: פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סָמֶל תבנית זכר או נקבה תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים (דבר' ד יו-יז). פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סֵמֶל הקנאה המקנה (יחזק' ח ג). והנה מצפון לשער המזבח סֵמֶל הקנאה הזה בבאה (שם ה). וישם את פסל הַסֶּמֶל אשר עשה בבית האלהים (דהי"ב לג ז) ויסר את אלהי הנכר ואת הַסֶּמֶל מבית יי (שם י ה). — ובמדר': והנה סולם זה צלומו של נבוכדנצר הו' סמל הו' סלם איתוי דדין הן איתוי דדין (מד"ר בראש' סח). — ובסהמ"א: ודך סלם להיות סמל או על מספר סיני דרש הוא וה"ר שלמה הספרדי אמר כי סלם רמז לנשמה העליונה (ראב"ע, בראש' כח יב). סמל המשטמה כל תגמול שוכח (יל"ג, משלי יהודה א, כה). ובתפשי בעט ובעודני עלם אתה היית לי סמל וצלם (הוא, ספ' ג, הבאת בכורים). — ואמר הפיטן: נשאו קל וחמר גם בתנוב למינה סמל בריה צאת בערבביא לאו כל הימנה (ארנן, יוצ' שבת ב' אחה"פ). ולעובדי סמל כיום הר הכרמל בצאתי מפרכי יהי בשלום סוכי לרחבי ולארכי (ראב"ע, ראי יונתי). — °מ"ר סְמָלִים, סמי' סִמְלֵי: אך עצבים פסילים ומסכת אלילים וגילולים צלמים וסמלים אינן שמות המיוחדים כדגון וכמוש ובל ותרהק וכו' (דונש על מנחם עם הכרע' ר"ת 58). כנה הפסילים והסמלים בשם כואב וציר וחולי ומדוה (ר"י קמחי', ספ' הגלוי פב, ברלין תרמ"ז). — ואמר הפיטן: ריק ותהו הם האלילים קטב שעירי בעלים צלמי מסכות ופסילים פעלת תבנית כל סמלים עצבי עובדי האמללים (תעות, יוצ' א שבוע'). נשחט האב ויחידו נעקד רגלו וידו נשגב ה' לבדו סעפים שנא לבמו סמלי הקנאה וגלולימו סורו טמא קראו למו (אלהים אל דמי לך, ה' עי"ת). — ומ"ר סְמָלוֹת: ובמות ואשרות ותמונות כל סמלות ודמותות ותבניתות (ר"ג הקראי, לקו"ק נספח' 5).