סמר

1, ממנו סָמַר, סָמָר, מַסְמֵר, °מַסְמֵרִי, מַשְׂמֵר, °סִמּוּר.



1 [מוצא השרש אינו ברור.  יש מחברים אותו עם האשור' סִמֶרֻ, שלשלת, ויש סוברים שהוא אחד עם הערבי שׁמר شمر התכוֵּץ.  אולם השם הערבי משְׂמַאר مسمار מסמר, והפעל הנגזר ממנו שַׂמַר שׂמּר, הם שאולים בערבי' מהארמ' עי' פרנקל Fremdw. 89.  הקשר שבין הפעל סמר והשם מסמר ג"כ אינו ברור. רד"ק בשרשיו מפרש וז"ל:  כי בהסמר הבשר אז שערות הראש יקומו ויעמדו במסמרות, ע"כ. ומזה יוצא שהפעל סמר נגזר מהשם מסמר.  אבל צורת השם במשקל של בינ' מוכיח להפך שהשם נגזר מהפעל.  ות"י חברו עם הארמי צמר, ותרגם בכל מקום מצלהב, בער באש.  ומזה בדברי הרמב"ם להלן החום שמסמר את הבשר, עי' בכר ר' תנחום הירושלמי 133.]

חיפוש במילון: