סָנַק
*, פ"י, — דחק דבר לדבר, צבר ועשה גל וערמה, zusammendrängen, aufhäufen; presser, entasser; to press, heap up, סָנַק לצדדים, הניח וצבר לצדדים: ועלו לראש המזבח האברין והפדרין במקור נדפס 'פרדין'. שלא נתאכלו מבערב סונקים1 אותם לצדדי המזבח (תמי' ב א).
— פִע', *סִנֵּק, מְסַנֵּק, — כמו קל בנחץ הפעולה: המסנק2 את הטיט לצדדים ומשכו ממנו שלשה לוגים כשר (מקוו' ב ו).
1 [בגמרא סולקין, ועי' סלק.]
2 [פרש רה"ג אית דגרסי המסלק פי' כמות המסלק וממלא וכו', ע"כ. וכן בערוך ורמב"ם אומר מסנק ומסלק שווים הם בכוונה, ור"ש ורא"ש פרשו כמו המאסף.]