סעה
1, ממנו סֹעָה.
1 [בערב' שַׂעַי سعى , מהר ורץ בכֹח, בסור' סעא, תקף את פלוני, ואולי כן באשור' סִאוּ (Del., Handw. 488). ר"י חיוג נטה פעל זה כך: סעה סעיתי אסעה מרוח סועה מסער (ג ספרי דקדוק, הוצ' נוט 88).]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.