*, ש"ז, — סֶמֶךְ וסיוע, Stützung, Beihilfe; appui; support, סַעַד לשנה, סמֶך וטעם נוסף לעבר את השנה: אין מעברין את השנים לא מפני הגדיים ולא מפני הטלאים ולא מפני גוזלות שלא הגיעו וכולן עושין אותן סעד לשנה ואם עיברוה הרי זו מעוברת (תוספת' סנה' ב ד). — ובסהמ"א: עיקר דבריו כי זמן אביבא לא מטא לפי מה שאמרו על שלשה סימנין מעברין את השנה על האביב ועל התקופה ועל פירות האילן ושם את עסקי הטלאים והגוזלות סעד לו (תשו' הגא' הרכבי שנה). כיצד עושין אותן סעד לשנה אומרין שנה זו צריכה עיבור מפני התקופה שמשכה או מפני האביב (רמב"ם, קדוה"ח ד ח). והביאו דברים אחרים שקראום סעד לשנה המעוברת מפני התקופה והאביב ופירות האילן (ר"א הקראי, ספ' ג"ע, הבדל שנה משנה, טו.). — ובמשמ' עזר וסיוע: החיים והשלום ליקר הדר כבוד גֹדֹ קֹדֹ מרֹורֹ אפרים החבר בסנֹ גֹדֹ ישמרו אלהינו וינצרו ויהי בסעדו בן כבֹ קדֹ מרֹ ורֹ שמריה תנצבה (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 77). כל זה יהא [בידך] כי מתוך הילוך השמועה ופשוטה אני מפרשה והקושיות סעד כי אפילו כשיש בתלמוד חייב במקום אחד ופטור במקום אחר אנו מתרצים יפה (ר"ת, ספ' הישר, שו"ת נו). והביא הר"ר אלחנן סעד לדבריו (תוספ' חגי' כא.). ובודאי שבמס' סופרים יש סעד למנהגנו שאמר בענין ט' באב (ריטב"א, על מסכ' ר"ה, ד, מג:.). ומכאן יש סעד לאותן שאוכלין בשבת אחר תפלת המנחה (סמ"ג, מ"ע כט). כאשר נתתי את לבי לדרוש ולתור מה יוכל להיות משפט הסעד הזה ומעשהו (אריה ממודינו, לב האריה א ד). ויהיו עיניו עמוקים מהירי התנוע' בעבור סעד הנפש במחשבה ותשוקתה להשיג מה שישתוקק אליו (ר"מ אלדבי, ש"א ה, פא:). — ובמשמ' סעודה ומזון: והן להם סעד ומזון וחיי העולם הזה (ר"י ברצלוני, פי' ספ' יצירה 258). — ואמר הפיטן: טוב חנם תושיט לנו ימין סעד פרוסת פתח (אך בך לדל, סליח' ער"ה). — ומ"ר סְעָדִים, סעדין: מגפיים סעדין שעושין אנשי המלחמה על שוקם ונקראים (בל"ע) רענין (ר' שלמה בר' שמואל, לקוט' מן ספ' המליצה, באכער 30).