סֶפֶג
* 1, ש"ז, שה"פ מן סָפֵג, — קנוח ונגּוּב: מטפחות הידים מטפחות הספרים ומטפחות הספג2 אין בהם משום כלאים (כלא' ט ג).
1 [לוי מנקד סִפָּג בטעות.]
2 [כשאדם יוצא מבית המרחץ מביאין לו סדין או מטפחת ומסתפג בה, ר"ש. ובתוספת' שם ה יז הגרסה סִפּוּג, וכן הגרסה בערוך.]