סופד, ש"ז, מ"ר סֹפְדִים, סוֹפְדִים, ― מי שסופד על הַמֵּת, סַפְדָּן: כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הַסּוֹפְדִים (קהל' יב ה).