*, ש"ז, מ"ר סְפָחים, סמ' סִפְחֵי, — כמו סָפִיחיַ: ר' שמעון אומר כל הספחים1 מותרין חוץ מספחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמי' אומ' כל הספחים1 אסורין (שביע' ט א). עושין ספחים שבראשי גנות ומקיימן אותן ואין חוששין לא משום שביעית ולא משום עבודת הארץ (תוספת' שם ג ו). ספחין של שביעית אין תולשין אותן ביד אבל חורש הוא כדירכו ובהמה רועה היא כדירכה (שם ה כג). מן העצרת ועד חנוכה איסור רבה על ההיתר מן החנוכה ועד העצרת התר רבה על האיסור ולעניין ספחים מראש השנה ועד חנוכה אסור (רבי זעירא, ירוש' דמאי ב א). לא מצאו בסוריא מביאין אותו מספחין שבארץ ישראל (שם שקל' ד א). ר' חנינה הורי לציפוראיי בספחי חרדל ובביצה כר' יודה (שם ביצ' א א).