ספֻּן. ש"ז, — שה"פ מן ספן, — א) בהשאלה קרוי וכסוי של כֹּתֶל, ביחוד הכתל המכסה את החדר מלמעלה, תקרה, Zimmerdecke; plafond; ceiling: ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הַסִּפֻּן צפה עץ מבית (מ"א ו יה). — ואמר המשורר: אשרי אנוש בנה דביר ישר וספון דביריו יעלה גבים (ר"י חריזי, הענק ס). — ב) °כמו ספינה: ראובן הלך בסחורה למדינת הים וכו' והניח חצרון בן אחיו שישתדל בעבורו בסחורה וראובן הנזכר היה שולח לחצרון הסחורות דרך ים וחצרון מקבלם ומוכרם פעמי' במעו' פעמי' בהמתנה וכו' גם היה לוקח הסחורו' ששולח לראובן פעמים במעות פעמים בהקפה וכו' ואחר זה שלח לו ספון א' עם סחורו' ואמר לו בכתבו שישתדל עתה לשלוח לו כנגד כל מה ששלח לו בספון ויותר וכו' וחצרון בשמחתו בזה התשדל ולקח בהקפה ושלח לו הכל ויותר בספון עצמו (ריב"ש, שו"ת קכה). והאריך בין קרשקש הנזכר בכתב הנזכר לספר כל מסעותיו במהלך ההוא ובאיזה ספון ומי הוא הספו והאנשים שנתלוו עמהם (שם רסו).