*, סיפק, ש"ז, — כמו שֵׂפֶק, כח ויכלת, Macht, Möglichkeit; pouvoir, autorite; power, ability; ובפרט סֵפֶק ביד: ואם היתה צריכה לשמן חבירתה מביאה לה שמן ביד ואם אינו ספק ביד מביאה בשערה ואם אינו ספק בשערה מביאה בכלי (שבת קכח:). מה טמא שספק בידו לעשות ואינו עושה אף דרך רחוקה נמי שספק בידו לעשות ואינו עושה (רבי עקיבא, פסח' צג.). מפני שסיפק ביד מלכים לשתות ולעשות כל רצונן בעבירה ואין שימחה בידם (מד"ר במד' י). נעש' אותו אבא יודן עני רא' רבי אליעזר ור' יהוש' שהלכו לגבו' שם והטמין עצמו מפניה' ועלה לביתו ועשה יום ושני' ולא ירד לשוק אמר' לו אשתו מפני מה לא ירדת לשוק הרי שני ימים אמ' לה רבותינו באו לגבו' לעסק מצו' עמילי תורה ואין סיפק בידי ליתן להם ואני מתבייש לירד לשוק (שם דבר' ד). — סֵפֶק ביד פלוני למחות: מפני ארבעים דברים בעלי בתים ישר' נמסרין למלכות על ששוהין שטרות פרועין ועל שמלוין בריבית ועל שפוסקין ואין נותנין ומי שספק בידו למחות ואינו מוחה (תוספת' סוכ' ב ה). מפני מה אני נותנו לכם שלא תאמרו אין ספק בידו ליתנו לנו אלא הריני נותנה לכם ולבסוף אפרע מכם (מכיל' בשלח ד ג). אמר ליה (דוד לאבנר) מה את בעי מן גלגוי דידך בסירה הועדה כדאתון למעגל אמר לו הלא תענה אבנר בכנף אמרת בסירה הודעה חנית וצפחת בסירה הועדו ויש אומרים על ידי שהיה ספק בידו למחות בשאול על נוב ולא מיחה (מד"ר ויקר' כו). — ובסהמ"א במשמ' סִפּוּק והסתפקות: ואח"כ יברור לו מגשמי העולם הזה מה שיש בו הנאת גופו ותקון ענינו בעולם כפי הצורך והספק (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ג). הבוטח באלהים הוא מתעסק בסיבות העולם להכין מהם צידה לאחריתו וספק לבית מועדו (שם הבטחון ה). וכן שאל החסיד מאלהיו לתת לו מן המזון די ספקו ולהרחיק ממנו העושר המביא את המותרים (שם, חשבון הנפש ג). ראש הפרישות תקון המחשבה על תקון הספק (שם הפרישות ה). ולא ימלא ספק המעין בחלק השני הזה רצוני לומר ספר השרשים עד שיעמד על כל מה שנכתב בחלק ראשון (הוא, השרש' לריב"ג, הקד' 2). אמר מי המשיג מן העולם ספקו אמרתי השמח בחלקו (ר"י חריזי, תחכמ' לו). ויש מין שלישי מכחות נתלות מנפש ומגוף והם הכחות הבאות מקשר הנפש עם הגוף כמו הענוה והנחת והספק והכבישות והנדיבות ודומיהם (ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש מב.). המחברת הזאת אשר אמנם קטנה היא אלי וגדולה לילדי בני עמנו אשר מלאה ספקם במקרא ובדקדוק ונפשם חסרה את השלמות לסדר את מכתביהם על טהרת לשון הקודש (רמא"ג, קרית ספר, הקדמ'). — ואמר הפיטן: גאון שבעת לחם היה יסודם ועני ואביון לא החזיקה ידם יה בראות כנתמלא ספקם פחים ורוח זלעפות השיקם (אמרו, יוצ' ז פסח). ספק לגוזלי תזמן לי בטוב (שלם בן יוסף שבזי, מי נשקני, שירים תימני', אבן ספיר, פו:).