שׂפק
1, ממנו °הִשְׂתַּפְּקוּת, שָׂפַק, שֶׂפֶק, ועי' א. סָפַק.
1 [כמבֹאר בפרוש העורך משנת תשי"ד לאיוב כ כב ועוד, אין שׂפק, ואף ספק, לכל הוראותיו, השונות לכאורה, למעשה אלא שרש אחד. עקר משמ' השרש בעבר' היא לשון רבוי ומִלוי, גם כלשון שפע רב ומספיק; ואין ספק (שפק) כפיו אלא מלוי כפיו לאגרוף, ואך מכאן כלשון מכה באגרוף. ולפי זה סֻדרו כאן המלים והוראותיהן.]