יִשְׂפֹּק, — א) כפ"י, מלא את כפיו לאגרוף,  ballen (d. Faust); fermer (le poing); to clench (one´s fist): יִשְׂפֹּק עלימו כפימו וישרק עליו ממקומו1 (איוב כז כג). — ב) כפ"ע, היה מלא, די, מספיק, —  voll, genug sein; être plein, assez; to be full, enough: ויאמר (בן הדד) כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם יִשְׂפֹּק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי (מ"א כ י). ועי' א.סָפַק, *ב. סָפַק

— הִפע', יַשְׂפִּיקוּ, — היה מלא, בשפע, voll, in Fülle sein; être plein, beaucoup; to be full, plenty: כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים יַשְׂפִּיקוּ2 (ישע' ב ו).