*, קל לא נמצא.

— פִע', *סִפֵּק, פ"י, — הגיע וחִבֵּר דבר לדבר, קשר, ביחוד זמורה וכדומ': המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור ספקה בחבל או בגמי תחת הספוק מותר (כלא' ו ט). האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה (פרה יב א). שורשין אין בהן ממש בהשרישו מחוץ לארץ לארץ אבל משהשרישו מהארץ לחוצ' לארץ שרשים יש בהן ממש סיפק' לזקינה פטור לחוץ לארץ פטור (ר' זעירא, ירוש' ערל' א א). ילדה שספקה לזקנה טהרה הילדה (שם ד). לככר תלוי באוירו של בית מי שטיפש אומר מי יכול להוריד את זה שפיקח אומר ולא אחד תלאו אלא מביא שני קנים ומספקן זה לזה ומורידו (ר' יוחנן, מד"ר ויקר' יט). — ובסהמ"א: וכי מתרמי להו תרי קיטרי קושרין האחד ונותקין החוט השני מלמטה ולמעלה ומספקן בחוט ארוך וקושרין למעלה ולמטה ואין שם שנים קשים סמוכין (רש"י, שבת עד:). — *וְסִפֵּק חבל על חבל, בחבל: היא צדדי בהמה היא צדדי אילן א"ר מנא קיימתיה במספק חבל על חבל (ירוש' שבת ה א). לבאר עמוקה מלאה מים והיו מימיה צוננים ומתוקים וטובי' ולא היתה בריה יכולה לשתות ממנה בא אדם אחד וספק לה חבל בחבל משיחה במשיחה ודלה ממנה ושתה (ר' חנינא, מד"ר שה"ש, שיר). — ובסהמ"א: מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע וכבר קדם לנו שענין פסוקים אלה בא על סתרי תורה כי החכם מספק חבל לחבל משיחה במשיחה ודולה ושותה והכסיל לא ידע התחבולה הזאת ולפיכך המעין נרפש (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד' ג.).