סרב
1, ממנו סָרָב, *סָרַב, °סֶרֶב, *סַרְבָּן, *סַרְבָּנוּת, °סַרְבָּנִיּוּת, *סֵרוּב.
1 [אולי ספע' מן רב, ריב. ויש סוברין שהוא קצור מן סרהב ספע' מן רהב. ופלישר אצל (לוי, ח"ג, 726). מחלקו לשני שרשים, במשמ' א) וב) של הפֹּעל להלן הוא קרוב לשרש סרר, ובמשמ' ג) הוא קצור מן סרהב. אבל אפשר להפך שרהב, סרהב הוא הרחבה מין ריב, סרב, כמו הארמי בהת מן העברי בוש, רהט מן רוץ.]