סִרְפָּד
1, ש"ז, מ"ר סִרְפָּדִים — שם קוץ מהקוצים: תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הַסִּרְפָּד יעלה הדס (ישע' נה יג). — ואמר המשורר: ותחת ההדס סרפד וחוח ובמקום הארזים קמשונים (רשב"ג, עטה הוד). — ומ"ר: וקוצים סרפדים לרגלי תלמידים אשר בספרדים תמימים וישרים (דונש, לדורש החכמות).
1 [לא נתברר מקורו. יש מחברים אותו עם המצרי סרפּד, מין גמא, וכן סרפת, Lotus; עי' Expository Times, XIII 190.]