*, פ"י, — כמו א. שָׂרַק, גרד בְּמַסְרֵק את הצמר, הפשתן, או שער הגוף kämmen, hecheln; peigner, carder; to comb, card: נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק (נזיר ו ג). ומקומה (של עגלה ערופה) אסור מלזרוע ומלעבוד ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים (סוט' ט ה). החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן ואפילו סרוק (בכור' ד ח). לוקחין מן הכובסין מוכין מפני שהן שלו ולא יסרוק את הבגד לשתיו אלא לערבו (תוספת' ב"ק יא יג). נדה חופפת וסורקת כהנת אינה חופפת וסורקת נדה כהנת חופפת וסורקת (ירוש' פסח' ב ז). הוא התקין שתהא אשה חופפת וסורקת קודם לטהרתה ג' ימים (שם מגיל' ד א). — סָרַק את בשר פלוני: בשעה שהוציאו את ר"ע להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים (ברכ' סא:). — ואמר הפיטן: הביאו את רבי עקיבה עוקר הרים וטוחנן זה בזו בסברה וסרקו את בשרו במסרק של ברזל להשתברה (ארזי הלבנון, קינ').

— נִפע', °נִסְרַק, — שסרקו אותו: שגלשו מהר גלעד וכו' וכן פירשו אדוני אבי ז"ל שנמרטו ונסרקו בינות עצי יער ונתייפו כאלו נסרקו במסרק (רד"ק, השרש', גלש).

— הִפע', °הִסְרִיק, — כמו קל: רבא שרא לסרוקו סוסיא פירוש להסריק את הסוס במסרק של ברזל (ערוך ערך סרק). הנה מסרק הזהב אשר בבית קח נא לך והסרק את שער ראשך (ספ' הישר מד:).

— הֻפע', °הָסְרַק, בינ' מָסְרָק, מוסרק, — כמו נִפע': ויהי בעמדו לפניהם בלבוש ארגמן וראשו מוסרק והוא עם גדודיו וחגור חרב ויתבהלו השופטים ואנשי הסנהדרין ויחרישו ולא ענו דבר (יוסיפון רמ). תתעטף בציצית בעלותך על הדוכן או על הכסא לדורשים מוכן וקודם שמתחיל הדרש תירק והחוטם מזוהמא יורק וקנח פיך כאלו שתית מרק וזקנך באצבעותיך יוסרק אחר זה דרוש דרושך בלי בושה בעזות פנים ומצח נחושה (ר' עמנו' פראנסיס, וכוח רכב ובענה, מבוא למתק שפתים 18).

— פֻע', °סֹרַק, בינ' מְסֹרָק, — נסדק בסדקים, כמו הרֶוח שבין השנים של המסרק: צרצור לגין כמו קיתון הוא שמכוסה בחרש מנוקב או מסורק וכו' וגם עושין כלי עץ או חרש מסורק או מנוקב ומניחין אותו על פי הביב כדי שירדו אליו המים ולא תרד בו אבן או צרוד ותסתים אותו וגם זה יקרא מסרק (ר' שלמה בר' שמואל,ספ' המליצה, ערך מסרק, בכר 31).