סָרָף
*, ש"ז, — כמו ב. שׂרף, Saft, Harz; résine; resin: ר' ליעזר אומר המעמיד בסרף1 הערלה אסור אמר ר' יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בסרף1 העלים ובסרף1 העיקרים מותר בסרף1 הפנים 2 אסור מפני שהוא פירי (ערל' א ט, מדב"מ). וסרף3 היבש וגלדי צואה שעל בשרו (מקוא' ט ב, שם).
1 [כך גם בערוך ערך סרף. וברֹב הספרים שׂרף.]
2 [כך במדב"מ, וצ"ל הפגים.]
3 [כך גם בערוך שם. וברב הספרים שרף. וכן גם במדב"מ שם ה.]