סֹרֵק

*, סורק, ש"ז, — כמו סָרוֹק: שמן שביעית נותנין אותו לגרדי ואין נותנין אותו לסורק (רשב"ג, תוספת' דמאי א כט). לא יצא החייט במחטו ערב שבת סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא וכו' ולא הסורק במשיחא שבצוארו ואם יצאו כולן פטורין (ר' מאיר, שם שבת א ח). ואין לוקחין מן הסורק מוכין מפני שאינן שלו (שם ב"ק יא יב). מלאכה שאין עושה בנפשו כגון גרדי וסורק מנין ת"ל לא תעשוק מ"מ (ספרי, דבר' רעח). — ובסהמ"א: שמן שלקח הסורק לתתו בצמר פטור מן הדמאי (רמב"ם, מעשר יג טז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים