סַרְעַפָּה
ש"נ, מ"ר סַרְעַפּוֹת כנ' סַרְעַפֹּתָיו, רק במ"ר, כמו סְעַפָּה1, — הענפים של הארז: הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו מים גדלוהו וכו' על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סַרְעַפֹּתָיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו בסעפתיו קננו כל עוף השמים (יחזק' לא ג-ו).
1 [עם ריש נוספת.]