1, פ"י, סָתַם, סָתוּם, סְתֻמִים, לִסְתֹּם, סְתֹם, תִּסְתֹּמוּ, יִסְתֹּמוּ, —  סָתַם מעין וכדומ', שם בתוך פיו עפר וכדומ' לבלתי יצאו המים ממנו, verstopfen; boucher; to stop up:  והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תִּסְתֹּמוּ וכל חלקה טובה תכאבו באבנים מ"ב ג יט.  וכל מעין מים יִסְתֹּמוּ שם כח.  ויועץ עם שריו וגבריו לִסְתּוֹם את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרהו ויקבצו עם רב וַיִּסְתְּמוּ את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים דהי"ב לב ג-ד.  והוא יחזקיהו סָתַם את מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד שם ל. —  ואמר בן סירא:  טובה שפוכה על פה סתום תנופה מצגת לפני גלול ב"ס גני' ל יח. —  ובתו"מ:  ששה דברים עשה חזקיהו המלך על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו וכו' קצץ דלתות של היכל ושגרן למלך אשור לא הודו לו סתם מי גחון העליון ולא הודו לו וכו' פסח' ד ט. —  החלון:  בילגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה סוכ' ה ח.  מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה וכו' וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה שם גמר' נו:. —   ואמר הפיטן:  פתוח תפתח מלונה פקוד כי סתום חלונה Kahle, Masor. d. West. יג. —   ואת הפתח:  לא יאכל הפועל יתר על שכרו וחכמים מתירין אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהי סותם את הפתח בפניו ב"מ ז ח. —  חבית שנקבה וסתמוה שמרים הצילוה כלים י ו.  מרחץ שסתמו נקבים שלו מערב שבת למוצאי שבת רוחץ בה מיד ושסתמו נקבים שלו מערב יום טוב נכנס ביום טוב ומזיע ויוצא ורוחץ בצונן שבת ג [ד] ג.  אבא שאול היה אומרה בלשון אחרת משום בית הילל ומה במקום שכירתך סתומה כירת רבך פתוחה מקום שכירתך פתוחה אינו דין שכירת רבך פתוחה תוספת' חגי' ב י.  רצו בני פנימית לפתוח להם פתח במקום אחר יכולין לעכב על ידו היה סתום ונמלך לפותחו יכולין לעכב על ידו דברי ר' שמעון בן אלעזר שם ב"מ יא יט.  הדקין שניקבו והלחה סותמן כשרה רשב"ג, שם חול' ג יא.  ושאר כל הרימונין על ידי שאין חביבין אין דרכן להימנות רבי יונה בעי הא שקידי פרך לא מתניתא בסתומה בין הסתומות ירוש' ערל' ג ו.  מעשה שהלך רבי יהושע בן  קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגניגר הראו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל אעין וסותם דוקרנין וסותם עד שמיעטן פחות מעשר רבי יוחנן, שם כלא' ד ד.  בראשונה היו סותמין את הקמין מערב שבת ונכנסין ורוחצין בשבת שם שבת ג א.  אין חורבה למים היה שם תקרה רואה אותה כילו יורדת וסותמת ר' טבלאי בשם רב, שם עירוב' ח א.  לפסים סתומות עשאן מערב יום טוב לא יפתחם ביום טוב שם ביצ' ד ג.  כיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אין יכול לחיות אפילו שעה אחת יבמ' עא:.  אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהן את הדרך רב הונא, ב"ב יא:.  צינור המקלח מים לחצר חברו ובא בעל הגג לסותמו בעל החצר מעכב עליו רב יהודה בשם שמואל, שם נט..  ולסתום לאלתר הוי חזקה שאין אדם עשוי שסותמים אורו בפניו ושותק רב נחמן, שם ס..  כאן בפתוחות כאן בסתומות ע"ז מ..  מרה שניקבה וכבד סותמתה כשרה ר' יוחנן, חול' מג..  חלב טהור סותם טמא אינו סותם רב, שם מט:.  למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון אמר אם הורגו אני עכשיו מכריע את אוהבו אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו מד"ר בראש' סה.  באותה שעה עמדו מלאכי השרת וסתמו כל החלונות של מעלה ואמרו לפניו רבון העולם אדם שהעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה  הריני נועל פתח בפני כל בעלי תשובה שם רות, ויאמר לה בועז.  למה הדבר דומה לחבית סתומה ואין אדם יודע מה בתוכה מדר' שה"ש, גרינהוט מט. —  ואמר המשורר:  כי את קנית כליותי תעלמות וסתום חביוני לא עממוך ר"י הלוי, כל עצמותי. —  *אותיות סְתוּמוֹת:  כתב לאלפים עיינים וכו' ומימים סמכים לסתומים פתוחים ולפתוחים סתומים וכו' ספרי, דבר' לו.  תורת הראשונים לא היה לא ה"א שלהם ולא מ"ם שלהם סתום רבי ירמיה, ירוש' מגילה א יא.  מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין וכו' ואתו צופים ותקינו פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה שם בבלי ג..  למה נברא העולם בב' מה זה סתום מצדדין ופתוח מלפניו כך אין לך רשות לדרוש מה למעלה ומה למטה מד"ר  בראש' א', הוצ' תיאוד'. —  פרשה סְתוּמָה, שאין רֶוַח מפסיק בינה ובין חברתה:  כתב לאלפים עיינים וכו' פרשה סתומה פתוחה פתוחה סתומה וכו' הרי אלו יגנזו ספרי דבר' לו.  מזוזה אית תניי פתוחה אית תניי סתומה ירוש' מגיל' א יא.  ויחי יעקב למה פרשה זו סתומה מכל פרשיות של תורה מד"ר בראש' צו. —  ובסהמ"א:  אבל אם טעה בריוח הפרשיות וכתב פתוחה סתומה או סתומה פתוחה רמב"ם, ס"ת ח ג.  והכל ברמז באותיותיה נקודותיה וטעמיה ופרשיותיה סתומותיה ופתוחותיה תגיה וקוציה ר"י מפיסא, מנח' קנא' 12.  ויחי ירד שתים סתומה ויחי מתושלח שבע סתומה מנחם די לונזנו, אור תורה ב:. —  ובהשאלה, דבר סָתוּם, שאינו יוצא לחוץ שאינו נגלה ונראה, שקשה להבינו, Geheimnis; secret:  הנה חכם אתה מדנאל כל סָתוּם לא עממוך יחזק' כח ג.  הן אמת חפצת בטחות בְסָתֻם1 חכמה תודיעני תהל' נא ח. —  סָתַם החָזון וכדומ', עשה שלא יובן היטב:  ואתה סְתֹם החזון דני' ח כו.  ואתה דניאל סְתֹם הדברים וחתם הספר עד עת קץ שם יב ד.  ויאמר לך דניאל כי סְתֻמִים וחתמים הדברים עד עת קץ שם ט. —  ובתו"מ:  רבי גופיה היכי סתם לן הכא הכי והכא הכי אלא מעיקרא סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו וסתמה והדר סבר אין לוקין עליו וסתמה ומשנה לא זזה ממקומה שבוע' ד..  אף על פי שסתמן הכתוב בא ונתן סימניהן ואתה יודע מי הם מד"ר במד' יח. —  ובסהמ"א:  ויתרוצצו על כרחך המקרא הזה אומר דרשני שסתם מה היא רציצה זו וכתב אם כן למה זה אנכי רש"י, בראש' כה כב. —  *וכן בינ' פעו' סָתוּם, מה שאינו מפֹרש:  האומר ערך סתום עלי נותן כפחות שבערכין ערכ' ד:.  היו לה מעות סתומים יפלו לנדבה נזיר ד ד.  בהמה אין עליה הילכות סתומין בתחילה יש עליה הילכות סתומין בסוף מעות יש עליהן הילכות סתומין בתחילה ואין עליהן הילכו' סתומין בסוף ירוש' שם ד ד.  ויברכם זו ברכה סתומה שאין אתה יודע וחזר הכתוב ופירש להלן ספרא שמיני מכי' דמילואים.  שכל מי שמעשיו סתומים ומעשה אבותיו סתומים והכתוב מיחסו לשבח הרי זה צדיק בן צדיק ספרי במד' קלג.  הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים עמד דוד ופרשם מד"ר שמות טו.  נאמר כאן סוס סתום ונאמר להלן סוס מפורש מכי' שירה ב.  הואיל והותר במפורש והותר בסתום מה לא הותר במפורש אלא בכלים אף לא נתיר בסתום אלא בכלים ספרא שמיני פרש' ג.  כל מיתה הסתומה בתורה אין את רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה ר' יאשיה שם, קדוש' פרק ט.  אתה מקישו לתרומת גורן סתומ' אני אקשנו1 לתרומת מעשר המפורשת ספרי במד' קי.  מיד הלך רבי יהושע ונשטתח על קברי ב"ש אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי ומה סתומות שלכם כך מפרשות על אחת כמה וכמה חגי' כב:.  הדברים הללו סתומים כאן ומפורשין במקום אחר ר"י בר' סימון, מד"ר רות ב.  אומות העולם נבואתן סתומה ואינן יודעים אם ליהרג ואם להרוג וכו' אבל ישראל נבואתן מפורשת שם פתשגן. —  ולָמַד סָתוּם מן המפֹרש:  לרבות כל הטמאים שבתורה או נפש למה נאמ' לפי ששלש מצות האמורות בפרשה שתים מפורשות ואחת סתומה תלמד סתומה ממפורשה מה מפורשה שבע אף סתומה שבע תוספת' שבוע' א ה.  שלש מצוות נאמרו בענין זה שתים מפורשות ואחת סתומה נלמד סתומה ממפורשת מכי' יתרו, בחדש ח. ולמדו סתומות ממפורשות ספרא ויקרא פרשה ב'.  נמצאנו למדים קן סתומה מקן מפורשה ספרי במד' ל.  רבי זעירא שאל לרבי יאשיה כמה שיעורן של כוסות א"ל נלמוד סתום מן המפורש ירוש' שבת ח א.  ילמדו סתומין מן המפורשין מה המפורשין ששים אף הסתומין ששים מדר', שמואל כ. —  ולמד פתוח על הסָּתוּם:  הואיל ונאמר שתי דיברות זה בצד זה אחד פתוח ואחד סתום ילמד פתוח על הסתום ספרא אחרי מות, פתיח'. —  ובסהמ"א:  הז' אנשים שהוסיפו על כל מה שהזכרנו בעיון התלמוד והשתדלו בגרסתו וקריאת הלכותיו מבלי פרוק קושיותיו ופתח סתומותיו ר"י א"ת, חו"ה, עבוד' האלהים ד.  קחו אותי ידידי ועשו בי כציווי אל בבן מורה וסורר בעזבי שר שלחו אל לבאר סתומי דת וסוד הדין לברר ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 16. —  ואמר המשורר:  ואתה בטובך תעורר רחמיך וסלח לאיש חסידך פנה למזרח העזרה לגלות הסתום וקשטו פלאי סוד קלפי נקרא ומיי' כל משפטו ראב"ע, אזכירה, סדר עבודה.  בך מלכי אתפאר בך נרי יאר סתומים אבאר כל מעיני בך הוא, בך אומץ מושלים.

—  פִע', סִתֵּם, סִתְּמוּם, יְסַתְּמוּם, סִתֵּם את הבאר, כמו סָתַם:  וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סִתְּמוּם פלשתים וימלאום עפר בראש' כו יה.  וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם וַיְסַתְּמוּם פלשתים שם יח. —  ובתלמ':  והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקב"ה וכו' רבי לוי, ירוש' סנה' י ב. —  ואמר הפיטן:  האמת אתם לשתק חולק ולסתם מועדי יי' אשר תקראו אתם אתם אור זרוע, יוצ' שבת הפסק' א.

—  נִפע', נִסְתַּם, הִסָּתֵם, לְהִסָתֵּם —  נִסְתַּם הפרץ בחומה, מלאוהו אבן וטיט:  ויהי כאשר שמע סנבלט וכו' כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים לְהִסָתֵּם ויחר להם מאד נחמ' ד א. —  ובתו"מ:  איזהו כרות שפכה כל שנכרת הגיד מן העטרה ולפנים וכו' ניקב מלמטה פסול מפני ששופך נסתם כשר וכו' תוספת' יבמ' י ד.  מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר משיסתם הגולל ירוש' ברכות ג א.  מעשה שמת רבן גמליאל הזקן כיון שיצא מפתח ביתו אמר להם ר' אליעזר כפו מטותיכם וכיון שנסתם הגולל  אמרו לו כבר כפינו על פי זקן מו"ק כז..  בא אחד באחרונה אמר תיסתם חביתו ומי גרם לו הרי שבא באחרונה מד"ר איכ', גדר בעדי. —  ובתפלה:  גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים  אפילו שעה אחת אשר יצר, תפל'. —  ואמר הפיטן:  קומי וקראי תחת רותם ראה צור שערי כי נסתמו סתם גנזי שכט' ג, דודסון 156.  תחת אשר לא שמעתי לתוכחות ננאמו שערי תפלה מלהקשיב נסתמו שם 161.

—  פֻע', *סֻתַּם, —  שסתמו אותו, בינ' נק' מ"ר מְסֻתָּמוֹת:  מעשה בשלטון אחד שהיה הורג את הקבלנין ומתיר את הגנבים וכו' הביא חולדות ונתן לפניהם מנות וסתם את החורים והיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכות אותן לחורים ומוצאות אותן מסותמות ומחזירות את המנות למקומן לומר שאין הכל אלא מן הקבלנין מד"ר ויקר' ו.

—  הִתפ', נִתפ' *נִסְתַּתַּם, —  כמו נִפע': ושל גם (מפתח) שנשבר מתוך גומו טהור היו בו חפין ונקבים טמא וכו' נסתתמו נקבים טמא מפני חפין ניטלו חפין ונסתתמו נקבין או שפרצו זה לתוך זה טהור כלים יד ח. —  ובהשאלה:  מלמד שנסתתמו ממנו (מן משה) שערי חכמה ר' שמואל בר נחמני, סוט' יג:.  משמת ר"ע בטלו זרועי תורה ונסתמו מעיינות חכמה שם מט:. לעולם מביא ראיה וסותר עד שיסתתם טענותיו ר' יוחנן, סנה' לא:. —  ובמשמ' נִסְתַּתַּם פיו של פלוני, נשתתק:  בשעה שהיה נכנס (אלישע בן אבויה) לבתי כנסיות ומדרשות ורואה תינוקות שמצליחין בתורה היה אומר עליהון מילא ומסתתמין מד"ר שה"ש, הביאני המלך. —  ובסהמ"א:  גדר דרכי בגזית שנתקלקלו דרכי ירוש' ונסתתמו הנתיבות והיו לעווה גנזי שכט' א, גינצברג 264.

—  הִפע', °הִסְתִּים, —  כמו קל:  ומניחין (את המסרק) על פי הביב כדי שירדו אליו המים ולא תרד בו אבן או צרור ותסתים אותו ר' שלמה בר' שמואל, ספ' המליצה, ערך מסרק, הוצ' בכר 31.