*, ש"ז, — מה שאינו ברור, מה שאינו מפֹרש או מפֹרט, Unbekanntes, Unbestimmtes; inconnu, indéfini; unknown, undefined: אם של שמים נדר אסור אם של עבודת אלילים מותר ואם סתם אסור (נדר' ב ד). ולא שמע דא"ר הילא ר' יסא בשם ר' יוחנן בסתם חלוקין (ר' ירמיה, ירוש' כתוב' יג ו). פרט לבית התבן ובית הבקר וכו' שפטורין מן המזוזה אפילו מתקשטות ויש מחייבין במתקשטות אבל סתם דברי הכל פטור (יומ' יא.). והמוכר לחבירו יין סתם לא מכר לו יין קוסס (ירוש' סוט' ח ה). דנין ימים סתם מימים סתם ואין דנין ימים סתם מימים שנאמר בהן חדש (כתוב' נז:). אמר רבא מסתברא מילתא דרב בשדה סתם אכל בשדה זו לא (ב"מ טז:). — ובסהמ"א: כי מנהג כל ישראל בבתי משתאות סתם וכל שכן בית חתן וכלה שמשמחין בקולות של שמחה ואומ' דברי שירות ותושבחות לפני הקב"ה (תשו' גאו' הרכבי ס). כי הבריאה היא הנקראת פעולה סתם (עמנו' מרומא, פי' התורה, Merx Archiv. 363). כשמצוה לכתוב שטר מתנה סתם דעתו שיכתבו כמנהג הסופרים (שו"ע חו"מ, מתנה רמב). — ועם כנ': מותר למכור לו תרנגול לבן בין התרנגולים ובזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו ומוכרו לו לפי שאין מקריבין חסר לעבודה זרה ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור (ר' יהודה, ע"ז א ה). רבי זעירא בעא קומי רבי מנא מתניתא בסתם הא במפרש לא אמר ליה וסתמו לא כפירושו הוא (ירוש' שביע' ה ט). המאבד עצמו לדעת אין מתעסקין עמו בכל דבר ר' ישמעאל אומר קורין עליו הוי נטלה הוי נטלה א"ל ר"ע הנח לו בסתמו אל תכבדהו ואל תקללהו (שמח' ב א). — ובסהמ"א: אם היא חצר המשמרת פירותיה הרי אלו חייבין שסתמן לאדם (רמב"ם, תרומ' ב ב). כל שרוח הבריות נוחה ממנו סתמו רוח המקום נוחה הימנו (המאירי, בית הבחירה על אבות, ג י). מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים או בנות גדולות וקטנות וכו' ודוקא בשמיחו אבל בסתם ניזונים ומתפרנסי' אלו עם אלו דסתמן שותפי' נינהו ומוחלים זה לזה (שו"ע חו"מ, נחל' רפו א). — ובמשמ' הלכה שלא נזכר שם אומרה: מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם (יבמ' מב:). — ובסמ': סתם נזירות שלשים יום (נזיר א ג). סתם נדרים להחמיר מה ראיתה לידור אמ' איני יודע אלא שראיתי את חבריי שהיו נודרין אסור (תוספת' נדר' א ו). סתם חרמים בגליל מותרים (ר' אלעזר, שם). ומת בסתם מיתה האמורה בתורה זו חנק (ספרי דבר' קעח). סתם כלכלה ארבעת קבין וגדולה סאה וקטנה שלשת קבין (ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן, ירוש' מעשר' ב ב). אמר ליה (רבא לאביי) סתם קדרות רותחות הן (שבת לד.). סתם תינוק מסוכן אצל חלב (יבמ' קיד.). דת"ק סבר סתם חמור לרכיבה קאי ונחום המדי סבר סתם חמור למשאוי (עולא, ב"ב עח.). סתם רועה פסול (לדין ולעדות) סתם גבאי כשר (ר' יהודה, סנה' כה:). שלשה יינות הן יין נסך אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית סתם יינם אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית (רבי אסי בשם ר' יוחנן משום ר' יהודה, ע"ז ל.). וּסְתָם משנה וכדומ', שלא נזכר שם אומרה: הלכה כסתם משנה (ר' יוחנן, יבמ' מב:). סתם מתנית' ר' מאיר סתם תוספתא ר' נחמיה סתם ספרא ר' יהודה סתם ספרי ר"ש (ר' יוחנן, סנה' פו.). — ובסהמ"א: סתם סוסים אדומים הם (רש"י, בכור' י.). אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע שסתם צנורות מקלחין הן ואדם רוצה שיבלעו המים במקומן (רמב"ם, שבת טו יט). סתם מקום שנעשה בו וכו' (התרומות נד א ב). סתם גוים מקבלי שוחד הם (טוחו"מ, שטרות סח ג). — ואחרי פֹעל במשמ' תה"פ: וחכ"א גובין סתם ומחלקין סתם והרוצה לתקן יתקן (דמאי ג א). לקח מן הנחתום ככר בפונדיון כשאלקוט ירקות שדה אביא לך מותר לקח ממנו סתם לא ישלם לו מדמי שביעית (שביע' ח ד). המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז (כתוב' ו ה). המשיא את בתו סתם ופסק עם חתנו שיעמד ערום וילבשנו אין אומ' יעמד ערום וילבישנו אלא מכסה את הראוי לה (תוספת' שם ו ז). המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה (כתוב' ז ז). כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה (קידש' ב ה). אין בין המודר הנאה סתם מחבירו למודר ממנו מאכל אלא דריסת הרגל (תוספת' נדר' ב ז). תפלת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם (ירוש' ברכ' ד א). בא לזיקת המעשרות ואיסור אח' גרם לו שכרו סתם אינו אוכל (שם ב"מ ז ח). יהושע יושב ודורש סתם והכל יודעין שתורתו של משה היא (יבמ' צו:). באומר בלבו היום ומוציא בשפתו סתם (נדר' כח.). למלך ששכר לו פועלים והכניס אותן לתוך פרדסו סתם ולא גילה להן מהו שכרו של פרדס וכו' (מד"ר דבר' ו). מתניתין אמרה כן שהנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן מה אנן קיימין אם באומר פת סתם מעתה אף האומר תבואות סתם יהא אסור בכל דכתיב ותבואת הכרם וכו' (ר' יוחנן, ירוש' נדר' ז ד). הואיל ונאמרו לקיחות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחת מהן וכו' (מכי' בא יא). לא מפני שהיא קלה אלא מפני שנאמרה סתם וכל מיתה שנאמר' סתם אינה אלא חנק (ספרא קדוש' פרק ט). היה ר' ישמעאל אומר הואיל ונאמרו צוואות בתורה סתם ופרט באחת מהם וכו' (ספרי במד' א). הואיל ונאמרו שבועות בתורה סתם ופרט באחת מהם שאינו אלא באלה ובשבועה אף פורטני בכל השבועות שבתורה (שם יד). הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך באחת מהם שאינו אלא לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה (שם קז). כל מקום שנאמ' במגלה זו במלך שלמה במלך שלמה הכתוב מדבר במלך סתם בהקב"ה הכתוב מדבר (ר' יודן ור' לוי בשם יוחנן, מד"ר שה"ש א). כל מקום שנאמר קציר שעורים בקציר העומר הכתוב מדבר קציר חטים בשתי הלחם הכתוב מדבר קציר סתם משמש לכאן ולכאן (רשב"ן, שם רות, ותשב נעמי). — ובסהמ"א: מי שנושה בחבירו שני חובות ופרע לו הלוה סתם הרשות ביד המלוה לומר מחוב פלוני לקחתי (שו"ע חו"מ, הלואות נח ד). נשתתפו סתם ולא קבעו להם זמן הרי אלו חולקים כל זמן שירצה אחד מהם (שם שותפים קעו יו). יש מי שאומר שכל זמן שלא יברר המשלח שעשאו שליח לקנות לו סתם יכול המוכר לומר שהתנה עמו בין לתקן בין לעוות (שם שלוחין קפב ד). אבל אם אמר לו הנח לפניך או הנח סתם אפילו שומר חנם לא הוי ואינו חייב שבועה כלל (שם פקדון רצא ב). °וכן בִּסְתָם: אם הקהל חברו לשמעון בסתם כל מס הגלגולת ומס הקרקעות ולא הוציאו בשטר החכירות שום אדם אין שום עסק וטענה לראובן על שמעון (רא"ש, שו"ת ו כ). — °ומ"ר סְתָמִים, סְתָמָיו, ואמר המשורר: ואם תוכל לגלות את סתמיו בלא משנה ותלמוד והלכה (ר"י חריזי, תחכמו' יז). — °ומ"ר סְתָמוֹת, סְתָמוֹתָיו: והוא הרגיש בהם שהם רמיזות בסתרי מעשה בראשית ובסתמותיו שלא מצאתי אחד מן המפרשים שאמר בהם ר"ל בעיתים רק הבלים (ר"ש א"ת, יקוו המים ג).