עובד, ש"ז, מ"ר סמ' עֹבְדֵי, כנ' עֹבְדָיו, עֹבְדֵיהֶם, — א) מי שֶעֹסֵק  בעבודה, פֹּעֵל,  Arbeiter; ouvrier; workman: מתוקה שנת הַעֹבֵד אם מעט ואם הרבה יאכל (קהל' ה יא). — עֹבְדֵי העיר: והיתה תבואתה ללחם לְעֹבְדֵי העיר וְהָעֹבֵד1 העיר יַעַבְדוּהוּ2 מכל שבטי ישראל (יחזק' מח יח-יט). — עֹבֵד אדמה, אדם שעסקו הוא לעבד אדמה, אִכָּר, Landarbeiter; paysan; hausbandman: ויהי הבל רעה צאן וקין היה עֹבֵד אדמה (בראש' ד ב). ואמר לא נביא אנכי איש עֹבֵד אדמה אנכי (זכר' יג ה). — וגם בהמה עֹבֶדֶת האדמה, חֹרשת וכו': והאלפים והעירים עֹבְדֵי האדמה בליל חמיץ יאכלו (ישע' ל כד). — עֹבֵד פשתים וכיוצא בזה, עֹשה המלאכות הנצרכות להתקין הפשתן לטויה וכדומ': ובשו עֹבְדֵי פשתים שריקות וארגים חורי (שם יט ט). — וּמַס עֹבֵד, כמו עֹבֵד במס: וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עֹבֵד (בראש' מט טו). וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי למס עֹבֵד (יהושע יו י). בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עֹבֵד עד היום הזה (מ"א ט כא). — ב) עֹבֵד אלהות, מביא קרבן לאלהות, Verehrer, Anbeter; aborateur; worshipper: ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עֹבֵד אלהים לאשר לא עבדו (מלאכי ג יח). — עֹבְדֵי הבעל: ועתה כל נביאי הבעל כל עֹבדָין וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עֹבְדֵי הבעל (מ"ב י יט; גם שם כא; שם כב;שם כג). — עֹבדֵי פֶּסֶל: יבשו כל עֹבדֵי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים (תהל' צז ז). — ובתו"מ: הגוים העובדין את ההרים ואת הגבעות אף על פי שהן מותרין עובדיהן בסקילה אדם שנעבד אף על פי שהוא מותר עובדיו בסקילה (תוספת' ע"ז ו-ח). כשם שנפרעין מן העובדין כך נפרעין מן הנעבדין (מד"ר ויקר' כו). — ובסהמ"א: מנהג העובד אצלנו איננו נגזר מן העולם שלא יהיה למשא עלינו ויהיה למשא עליו (ר"י א"ת, הכוזרי ג א). — ועֹבֵד כוכבים, עֹבֵד כוכבים ומזלות: בשנה ראשונה עלו ישראל לרגל אמר להם דוד צאו וראו שמא יש בכם בני אדם עובדי כוכבים ומזלות (פדר"א יז יט). — ונק': וכן אשה שאין שם חששא שמא תחליף שופתת קדירה ע"ג כירה ועובדת כוכבים מגיסה בה עד שתצא מן המרחץ (ר"ה, ע"ז לח:). אין מילדים את העובדת כוכבים ומזלות בשבת ואפי' בשכר (רמב"ם, שבת ב יג). ונהגו ליתן (מתנות בפורים) אף לשפחות ומניקות עובדות כוכבים שלא לצורך התנוקת (שבלי הלקט, פורים רב). כמדומה לי כיון שנתיחדה העובדת כוכבים וכו' שאינה נתפשת כגנב על כניסתה וכו' ואפילו משכה העובדת כוכבים וכו' ואפילו הברזא יוצאה חוץ לקנה אם אין העובדת כוכבים יודעת ה"ל כחה של עובדת כוכבים שלא בכוונה (מרדכי ע"ז תתמז). — וְעוֹבְדֵי פסילים: ויהיה (הקב"ה) אחד לבדו וימלוך על כל העולם ויבושו כל עובדי פסילים וישתחוו לו כל בריות (גנזי שכט' ב, גינצבורג 165).