ב. עִבּוּר
עיבור1, ש"נ, — כמו א. עֲבוּר: בית סאה אחת הניח לו אביו ממנה משח ממנה חמר ממנה עיבור ממנה קטניות ((כתוב' קיב.)).
1 [כך בארמ'.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.