ב. עִבּוּר

עיבור1, ש"נ, — כמו א. עֲבוּר: בית סאה אחת הניח לו אביו ממנה משח ממנה חמר ממנה עיבור ממנה קטניות ((כתוב' קיב.)).


1 [כך בארמ'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים