1, עם ב' השמוש, בַּעֲבוּר, בַּעֲבֻר, בַּעֲבוּרִי, בַּעֲבוּרֶיךָ, בַּעֲבוּרֵךְ, בַּעֲבוּרָהּ, בַּעֲבוּרָם, — מה"ט להורות הסבה והתכלית שלכן עשה דבר או לא עשה, — א) לפני שם, כמו מלת היחס, בגלל, בשביל, wegen; pour, a cause de; because of, for the sake of: לא אסיף לקלל עוד את האדמה בַּעֲבוּר האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו (בראש' ה כא). ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים (צדיקים) ויאמר לא אעשה בַּעֲבוּר הארבעים (שם יח כט; גם שם לא-לב). והרביתי את זרעך בַּעֲבוּר אברהם עבדי (שם כו כד). וידע דוד כי הכינו יי' למלך על ישראל וכי נשא ממלאכתו בַּעֲבוּר עמי ישראל (ש"ב ה יב). בַּעֲבוּר דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך (שם ז כא). ויאמרו עבדיו אליו (אל דוד) מה הדבר הזה אשר עשית בַּעֲבוּר2 הילד חי צמת וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם (שם יב כא; גם  שם ו יב;  שם ט א;  שם יב כה; שם יג ב). בַּעֲבוּר האדמה תתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם (ירמ' יד ד). כה אמר יי' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בַּעֲבוּר נעלים (עמו' ב ו). לקנות בכסף דלים ואביון בַּעֲבוּר נעלים (שם ח ו). קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בַּעֲבוּר טָמְאָה3 תחבל וחבל נמרץ (מיכ' ב י). בַּעֲבוּר דוד עבדך אל תשב פני משיחך (תהל' קלב י). וידע דויד כי הכינו יי' למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בַּעֲבוּר עמו ישראל (דהי"א יד ב). כי הכניע יי' את יהודה בַּעֲבוּר עמו ישראל (דהי"ב כח יט). — וכן עם כנ': ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וכו' ארורה האדמה בַּעֲבוּרֶךָ (בראש' ג יז). אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בַּעֲבוּרֵךְ (שם יב יג). ולאברם היטיב בַּעֲבוּרָהּ ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים וכו' (שם טז). ויאמר דוד יי' אלהי ישראל שמע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה לשחת לעיר בַּעֲבוּרִי (ש"א כג י). ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בַּעֲבוּרָם (תהל' קו לב). — ואמר בן סירא: למען תשמח בעבורם ועל מוסר תשא שכל (ב"ס גני' לה ב). — בעבורו היה שארית ובבריתו חדל מבול (שם מד יז). — ולפני זה, זאת, כן: ואולם בַּעֲבוּר זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ (שמות ט טז). והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בַּעֲבוּר זה עשה יי' י בצאתי ממצרים (שם יג ח). ואמר בן סירא: לב קניתי לי מתחלתה בעבור כן [לא אעזבנה] מעי יהמו כתנור לה להביט בה בעבור כן קניתיה קנין טוב (ב"ס גני' נא כ-כא). — ולפני מקו': בַּעֲבוּר הראתך את כחי (שמות ט טז). וכעסתה צרתה גם כעס בַּעֲבוּר הרעמה כי סגר יי' בעד רחמה (ש"א א ו). ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלוא בַּעֲבוּר חקֹר את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך (ש"ב י ג). ואבשלום לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בַּעֲבוּר הזכיר שמי (שם יח יח). — ומקו' עם ל: ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בַּעֲבוּר לחקור ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך (דהי"א יט ג). — ואמר בן סירא: הלא מעץ המתיקו מים בעבור להודיע כל אנוש כחו (ב"ס גני' לח ה). — וכן עם ל', לְבַעֲבוּר: ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לְבַעֲבוּר נסות אתכם בא האלהים (שמות כ כ). לְבַעֲבוּר סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה (ש"ב יד כ). ויי' צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לְבַעֲבוּר הביא יי' אל אבשלום את הרעה (שם יז יד). — ובתו"מ: ולמה נקרא שמו נקדימון שנקדרה חמה בעבורו תנו רבנן שלשה נקדמה להן חמה בעבורן משה ויהושע ונקדימון בן גוריון (תענ' כ.). שמש שבא בעבורו זרחה בעבורו (ר' יצחק, סנה' צה:). למלך שכעס על מטרונה ודחפה והוציאה וכו' אני הוא שפסלתי כל הנשים בעבורך (ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, מד"ר איכ', אני הגבר). — ואמר הפיטן: סיבר טוב עם הנשמעה עורר בעבור התשועה (גנזי שכט' ג, דודסון 23). כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטל אהבה כי בעבור זה פחותה וגרועה (שלמה חיים חבר טוב, צמח צדיק ד). ינועו בעבור רעיהם ישקוטו (אדם לבנסון, על ספ' פי החרות 117). — ב) לפני פֹעַל, למען, damit, umzu; afin que; in order that: כי את שבע כבשות תקח מידי בַּעֲבוּר תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת (בראש' כא ל). ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביא לי ואכלה בַּעֲבוּר תברכך נפשי בטרם אמות (שם כז ד). ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בַּעֲבוּר תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן (שם מו לד). כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בַּעֲבוּר תדע כי אין כמני בכל הארץ (שמות ט יד). ויאמר יי' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בַּעֲבוּר ישמע העם בדברי עמך (שם יט ט). ויתןלהם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו בַּעֲבוּר ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללויה (תהל' קה מד-מה). — בַּעֲבוּר אשר: והבאת לאביך ואכל בַּעֲבֻר אשר יברכך לפני מותו (בראש' כז י). — ובלא ב' בראש, עֲבוּר4, ואמר בן סירא: בני במאמר ובמעשה כבד אביך עבור ישיגוך כל ברכות (ב"ס גני' ג ח). — ואמר המליץ: והצדק בקש ואל תהיו עקש עבור ואל תנקש בלבות המורים (דונש בן לברט, דעה לבי חכמה). — ומצוי בסהמ"א: ואשר שאלתם נבוננינו עבור מהו לומר השיאנו ועבור החילוק שיש בין חכמי מקומכ' (הילכ' ר"ה, מעשה הגאונים מט, עפשטיין 37). קצת סמך יש מכאן שנוהגים בכל הקהלות שיחיד המדיין עם קהלו עבור עניני מסים שהקהל גובין ממנו המס תחלה ואחר כך אם ירצה ירדו עמו לדין (מרדכי, ב"ב תקכב). ותבע אותו עבור ממונו ולא נזדמן לו לפרוע ואני נכנסתי אצלו בערבות בקנין גמור (ר"י ברצלוני, נוסח שטר ערבות, ספ' השטר' 68). אלא בלב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלימה ובעין יפה נעשיתי לו קבלן גמור עבור פלוני בן פלוני שלוה ממנו כך וכך דינרין (שם 83). ואינו נקרא מנחש אלא כשיסמוך על הנחש שיניח מעשיו עבור נחשיו (ספ' יראים פט). נזק השני שבאצטומכא הוא הכאב ההוה מג' סבות וכו' הב' עבור חדות מרה הירוקה (ר' טובי' כץ, מעשה טובי', בית חדש ד). וזה מצוי בורידים הלבנים הנקראים (וינ"י לאקטיא"ה) עבור צורתם ומיץ שבהם (שם ו). ופעם עבור הקילוס עצמו ופעם עבור הכלים אם נעלה בהם עיפוש נולד בהם רוע הקניה (שם ו). אמרה אשת ראובן לשמעון אל תקח הסוס כלל כי בעלי ג"כ צרי' לרכו' עליו עבור עסק (תרומת הדשן צז.). שאם המת היה דר בעיר וגם בנו האומר קדיש אחריו ג"כ היה דר בעיר נמצא לו שני חלקים בזכות אמירת הקדישים חלק אחד עבור המת שהיה תושב וחלק אחד עבור עצמו שהוא תושב וכו' (ר' יוחנן טריו"ש, הביאו הב"י בהל' אבלות מובא בנוב"י שו"ת ח, ג.). כי לא מצינו שאב יאמר קדיש עבור הבן (שם). ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו והצער גדול שהיה לו עבור בנו יעקב במכיר' יוסף כמו שנאמר ויבך אותו אביו (רש"ט פלקירא, צרי היגון 24). — ואמר המליץ: ודין חכם יהי קודם לאחר עבור חכמה ודינו אל תאחר (רה"ג, אהלל אל, שד"מ וש"ש 73). — ואמר הפיטן: ביאור שמם לא שנו ולשונם לא שנו וסודם לא גלו עבור כן נגאלו (גנזי שכטר ג, דודסון 18). עדת עגמים עבור עגומים עליהם מרום הרעים (עדת, יוצ' ז' פסח). ספוני גנזיו פנה לחילותיו לבזור עבור בכל לב אותו לעזור (אומת, יוצ' אחר' פסח). ערך בה חק לעם מפזר עבור מלפתל עקש כמין וזר (ממרה חוקה גזר, יוצ' שבת פרה). טמנו לנו פח ומוקש ישור כשך יוקש עבור ממך להעקש (רשב"י בר' אבון, אל אל חי ארנן, יוצ' שבת ב אחה"פ). ויום החמשים עדת קדושים מקדישים חג עצרת עבור הימן ציר נאמן נטל ביום זה עטרת (ר"י ברצלוני, אזהר' ב:). עבור איתן אשר נתן יחידו לך ענה אותי (יוסף, יחידתי בצרתי, יוה"כ, מחז' רומני). — ועם כנ': ולפי שהולך בדרך רגיל לקנות יותר מבביתו שיש לו קונים עבורו וגם מוצא בביתו הרבה משום הכי נקט הולך בדרך (תוספ' מוק' כז.). שאלו להר"ם על ראובן שנתפס וגם אשתו נתפסת מצד אחר ומיסרין אותה ועמדו קרוביה ופשרו עבורה אם יכולין להוציא דמי פדיונה מיד שמעון שיש בידו פקדון אחד משל ראובן בעלה (מרדכי, כתוב' רפח). ואין בית דין עושין עבורו והן מתפרנסין מן הצדקה (ר"י ברצלוני, ספ' השטר' 61). ראובן היה לו סוס בביתו ויצא לשוק ובא שמעון לביתו של ראובן ולקח הסוס לרכוב עליו מהר עבור חוב אחד שאם לא ירכוב עתה עבורו יהא בודאי נפסד וכו' (תרומת הדשן צז:). שמעון אוכל עם חמיו ראובן הוא ואשתו ב' שנים יותר על קצבת הזמן שהגביל לתת להם המזונות לאחר החתונה ועתה בא ראובן ותבע מחתנו שיפרע לו המזונות עבורו ועבור אשתו אל אותם השנים היתירות וכו' (שם). שיבקש עבורך מן הכרמל את הגליונות שבאו שם שירי ועבורי את גליונות המליץ (יל"ג, אגרות א נז). — ואמר הפיטן: נושאים פלל עבורך ולאל זועקים (אמן, יוצ' ב' שבוע'). מזרות ושמשים וכל שטרי מזרח עבורך קבעתי עולם בלי נקרח (ר' שמואל כהן, אימתי שמחי, יוצ' שבת ב' אחה"פ). — עֲבוּר כִּי: אמונים גשו לנצחך איום נצח כל היום עבור כי פנה יום (אב ידעך, תפ' נעיל'). — ועבוּר ש-: ועבור שהגאוה שרש להרבה מדות פחותות וגם היצר משתתף ומתערב בלב האדם וכו' לכן צריך אתה להתחכם כנגדו (ספ' אורחת צדיקים, הגאוה, ג:). השני שלועג על דברי ב"א עבור שהוא בז להם מחמת שלא הצליחו גם הם בממון ובכבוד (שם, השתיקה, סב:). מי שלועג לרש עבור שהוא רש ונראה בעינו מה שהוא רש מחמת חסרון חכמתו (שם). על כן תמצא ברכות וקללות להפחיד לב הקורא כדי שיעורר לבו כמו שעושין לנער עבור שהוא קטן בחכמה (שם, יראת שמים קג:).