1, קל לא נמצא במקרא.
— פִע', יְעַבְּטוּן, — עִבֵּט דרכו, עִקם אותו, לא הלך בדרך ישר, נטה מן הדרך, Krümmen, abbiegen (v.Wege); tortuer, détourner; to walk in a crooked path : כגבורים ירוצון (הארבה) כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יְעַבְּטוּן2 ארחותם (יוא' ב ז).
1 עי' הערה לקמן.
2 ת"י: ולא מעכבין אורחתהון. השבע' ἐϰϰλίνωσιν, במשמ' נטיה, וכך שאר המתרגמים. מנחם: פתרונו לפי ענינו לשון עיקול הוא, ע"כ. ריב"ג: לא יחתבשונ, ע"כ, ובעבר': לא יתעכבו. רש"י: אין לו דמיון ופתרונו לפי ענינו יעקלון, ע"כ. רד"ק: כלומר לא יעכבו באורחותם כי במהרה ירוצון וכו' ויש מפרשין לא ישאילו אורחותם זל"ז, ע"כ. ורֹב המפרשים במשמ' עקול והסתבכות. וקצתם יְעַבְּתוּן, יְעַוְּתוּן [עי' בשרשי רד"ק, ובהערה שם בשם ראב"ע: כמו יעוותון וככה בלשון ישמעאל], וגרֶץ; יַטּוּן. והנה משמ' עכוב בודאי אינה מתישבת על לשון המליצה כי במשמ' זו היה צריך להיות אח"כ באורחותם, בהוספת ב' בראש. ולכן יותר נראה פרוש המלה של השבע' ומנחם ורש"י במשמ' נטיה ועקול, ואולי יש לו חבר בלשון ערבי בהשרש עטפ عطف המשמש בלשון זו במשמ' נטיה בכלל, וגם בפרט בענין נטיה מן תכניתו, שב על עקביו. ועוד בערב' עתב عتب עזב את הדרך הטוב והלך בדרך רע וקשה ללכת בו, וגם נסוג הצדה, ועזב דרך נוח [ועי' גם לקו"ק לפינסקר קמו.]