°, עוביון, ש"ז, — מין מחלה, התעבות הרקמה שבגוף, tumescentia1: לכל מיני השחין הצומח בצואר וכו או נפוח או עביון או כמו אגודות קשות ונקשחות (אסף 51:). ויעביר הירקון וירבה הבעירה וירכיך את העוביון (שם 54.) לעביון הלשון אם הוא נפוח די ללעוס קורנית בכל יום עד הרפא (שם 88.) דבר אחר לעוביון הלשון ולכל שחין שיצמח בו האכילהו עוגת לחם אפויה בנתר וכו' (שם 88.) ויולשו באודם הביצה היטב והטח על עביון הנפח פעמיים או ג' (שם 111.).