עַבְשׁוּת
°, ש"נ, — אולי כמו עֹבש ב), רָקב, חֻלשה; וכן מי שקיים בהם עבשות על אלהינו ית"ש עושה נוראות (ר"י הדסי, 434, VIII. JQR. — ובמשמ' עִפוש: קול מבשר אתה שומע מבשר ברכה משמיע ישועה ליבושת המים וגאות גרן ויקב וירק דשא ולטהר עבשות אויר ארץ לא מטוהרה (רש"פ, ארבע כוסות, כוס תנחומים ד).