עבות, ת"ז, נק' עֲבֻתָּה, — אילן עָבֹת, שיש בו עלים הרבה, dichtbelaubt; feuillu; leafy: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עָבֹת וערבי נחל (ויקר' כג מ).ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עָבוֹת ויזבחו שם (יחזק' כ כח). ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עֲבֻתָּה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח (שם ו יג). צאו ההר והביאו עלי זית וכו' ועלי עץ עָבֹת לעשות סכות ככתוב (נחמ' ח יה).