עֹבֶשׁ

*, עובש , ש"ז, מ"ר עֲבָשִׁים, עובשין, —  א) מין תפוח,  ועצו, כמו חֹבֶשׁ, חַבּוּשׁ; וכן היה ר' יוסי אומר שורשי העובשין והתפוחין והאתרוגין של קטן לתלותן בחופתו או על פתח חנותו הרי אלו מצטרפין (תוספת' עוקצ' א ה). — ב) °עִפּוּש ורקב, Schimmel; moisi; mould: העבש (mucor) (שיממעל) הוא אשר נראהו לפעמים על לחם יבש וישן שיינהאק, תולדות הצמחים תקלו

חיפוש במילון:
ערכים קשורים