1, פ"ע, עָבְשׁוּ, — עָבְשָׁה מגופת החבית, וכיוצא בזה, כמו עָפַשׁ: עָבְשׁוּ2 פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אוצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן (יוא' א יז). — ובסהמ"א: בטיט הפריכם ועבש וכוח אונם הרטיט (רסע"ג, עבודה, קובץ מעשה מעשה ידי גאוני' ב, 13). הגפן הובישה והתאנה אומללה ועבשה ועין המים יבשה (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 27). משכב מנוחה אלי אבות אזי נבחרה גופת קדושים בלי תרקיב ועובשת (רשב"ץ, אכסוף לספר, צפנת פענח, קבץ על יד ז, 26). לשונם ברע שתו ויין ענושים ישתו גאותם בקרבם עבושה ועליהם תכסה הבושה (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוס', הקדמ'). אל תתפאר בחכמה כי חכמת אדם אין נגד ד' משיב חכמי' אחור בחכמתו ולא בגבורה כי כחה עובש בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש (ר' שלמה אלעמי, אגר' המוסר, ד:).
1 עי' הערה לקמן.
2 תרגום השבעים ἐσϰίϱησαν δαμάλεις, והעבר': רפשו פָרות. ואין להכריע אם באמת היתה למתרגמי יואל נסחה אחרת, או זה תרגום עפ"י סברה, עכ"פ כבר אמרו גם החדשים, כי אין כאן שום מקום לדבר על הפרות. ת"י: אתמסיאו גרבי חמר תחות מגופתהון, ע"כ. ור"ל נתעפשו, והביא גם ריב"ג את ת"י והוסיף: מנ קול אלמשנה ועל הפת שעיפשה ויג'אנש קול אל ערב פי ע'יר הד'א אלמעני עבש עליה אלושח' אי יבש והד'א אלמעני הו אלאליק ענדנא אלושח' אי יבש והד' אלמעני הו אלאליק ענדנא בעבשו פרדות אי יבשת כאנה קאל יבשו, ע"כ. ובעבר': מלשון המשנה וכו' ודומה לזה מה שאומרים הערב בזולת הענין הזה עבש עליה אלושח' ר"ל יבשה הצואה, וזו המשמ' יותר נאה אצלי בעבשו פרדות כאלו אמר יבשו, ע"כ. [ועי' גם (לקו"ק קמז).] רש"י כמו ת"י במשמ' נתעפשו, וכך רד"ק. [וכן מנחם, אבן בוחן, עי' (עטרת צבי לכבוד גרץ 106). רֹב החדשים פרשו כמו ריב"ג במשמ' יבש, וקצתם הגיהו לפי התרגום היוני. והיותר נאות לפי הנסחה המקֻבלה הוא פרושו של ת"י שהסכימן עליו רב הקדמונ'. ועי' ערך מגרפה וערך פרֻדה.