1 [השבע' תרגמו ἐξελοῦμαι, שר"ל שרף, ואולי היתה לפני מתרגם מיכ' נסחה: ויבערוה, ת"י: ווי עליהון דקלקלוה, ע"כ. פרש במשמ' קלקול. תרג' ירוש': עבדנוה כקלעיה דחיבין, ע"כ. במשמ' עץ עָבֹת. ריב"ג: ומנ הד'א אלמעני הוא ויעבתוה אלצ'מיר אלד'י פי ויעבתוה ראג'ע אלי הות נפשו יקול אנהם יפננון אל'שר ויפרעונה. ע"כ, ובעבר': ומהענין הזה (של אלה עבתה) ויעבתוה הכנוי שבויעבתוה שב אל הות נפשו הוא אומר שהם מסעיפים הוות נפשם, כלומ' מה שיש בלבך מן הרע מסעיפים אותו ומגדילים בו, ע"כ. רש"י כמו תרג' ירוש' מלשון קליעה. [וכך ר"י קרא: לשון עבותות וגדילים (ברכת אברהם לכבוד ברלינר 25). ור"א מבלגנצי: מעבתים ומגדילים את הרע וכו' כמו מעשה עבות, ע"כ.] וכך רי"ק: ויעבתוה פרוש וישלשלוה כי הם שלש בפסוק השר והשופט הגדול, וכך רד"ק. והחדשים קצת מפרשים כמו עִוֵּת, עִוְתוּ המשפט, וקצתם סֹברים כי הנֻסחה משֻבשת. והנראה כי מהשרש הערבי עבת' عبث שחק, עשה דברים בטלים [השאר חסר בכ"י המחבר.]