° 1, עגולה, ש"נ, מ"ר עֲגֻלּוֹת, עגולות, — א) כמו עִגּוּל: להתעב אלו עשרת אבירי עגולה ואילו הן ר' ישמעאל ור' שמעון וכו' (גנזי שכטר א, גינצבורג 236). — עֲגֻלָּה של דבלה: המקבץ דבלה ועשה ממנה עגולה או שנקב תאנים והכניס החבל בהן עד שנתקבצו גוף אחד הרי זה תולדת מעמר וחייב וכן כל היוצא בזה (רמב"ם, שבת ח ו). — ב) כמו ד. עִגּוּל, נטיעות של גפנים בצורת עִגּוּל: ומה שאמר הרי זה מקדש מ"ה גפנים כפי מה שאומר והוא שהוא מקדש לעולם ששה עשר אמה לכל רוח עגולות כדי שתהיה העגולה שיתקדש כל מה שבתוכה עגולה שיש באלכסונה ל"ב אמות (פי' הרמב"ם, כלא' ה ה). יהיו כל הגפנים שיש בתוך העגולה מ"ה (שם). וכשתסתכל בצורה הזאת תמצא שמה שבתוך העגולה מ"ה גפנים (שם). — וְעֲגֻלָּה במים: כשתשליך אבן בבריכת מים ותעשה עגולה לפניו במים ואותה העגולה תעשה אחרת והאחרת אחרת עד שיהיו הרבה עגולים זה בתוך זה (ר"מ אלדבי, ש"א ד, מח:⋅). — עֲגֻלָּה תוך עֲגֻלָּה: ועכביש ראה קלות פעליו ורשתו לזבוב פרש ודקרה ועת ארגו עגולה תוך עגולה כאלו במחוגה הוא תארה (עמנו', מחב' ח). — ומצוי מאד בחכמת השעור והתכונה וכתיבת הארץ: בארבעה דרכים המדידה נקבצת ואלו הן המרבעת והמשלשת והעגלה2 והקשותה (משנת המדות א). העגולה כיצד מצרף החוט בתוך עצמו ומשליך ממנו שביע וחצי שביע והיתר היא המשיחה (שם ב). שלש מדות בעגולה ואלו הן התלויה התלולה והשפלה (שם ה). ג' דברים נאמרו בקשותה ואלו הן הישרה החסרה והיתרה איזו היא ישרה כל שהיא עומדת בחצי העגולה לא חסר ולא יתר (שם). אם מוצק תושבתו (של גולם) מרובעת קורין לו מרובע תהיה וכו' ואם היא עגולה קורין לה עגולה מוצקת (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשבורת ד, הצופה מארץ הגר א א, 24). שהתורה ספרה על עגלת האש והעפר בראשית ברא אלהים וכו' (ר"י א"ת, או"ד לרסע"ג א ג ו). אך זאת התנועה שתראה האש למעלה היא מקרית בעבור שתצא מעגלת האויר וכאשר תצא מעגלת האויר ותגיע אל מוצאה תשתנה תנועתה בסבובה (שם ח). כאשר הנקודה אשר באמצע העגולה הוא השרש לכל הקוים היוצאים ממנה אל הקו הסובב בעגול כן שרש כל ההרגשות במוח (הוא, רוח חן ב). הנה זה הגלגל סבה ראשונה גשמי בהויה והפסד והיחס בין האדם וזאת העגולה התיחסות חלוש והוא כי האדם הוא גשם וזאת העגולה מקרה בגשם שתי קשתות כשיקובצו יהיה מהם עגולה (ראב"ד, אמו"ר 6). כי שני הקטבים והבריח והעגולה הגדולה אשר מרחקה משני הקטבים מרחק אחד כלן מקרה לעגולה מצד שהיא מתנועעת (שם 59). וכאשר נחל מלמטה הנה העגלות הגדולות תשע והעשירי הוא הקדוש (ראב"ע, ספ' השם ג, קבוצ' קונטרס'). השם הנשגב לבדו ברא בעולם העליון תשע עגולות גדולות סובבות את הארץ שהוא העולם השפל (הוא, ספ' המספר 1). אין מחלוקת בין משכילי חקות השמים כי שתים עגולות הנה הן הן המסבות העליונות שמוצק האחת מוצק הארץ (הוא, אגר' השבת פתי', קבוצ' קונטרס'). ועתה אדבר על הלוח יש בו שלשה עגולות האחת הקו הסובב והיא עגולות3 ראש גדי כי לא יעבר מזל אחר עליה רק ראש גדי לבדו ויסתירנה ותקרא עגולות3 הפך הסתיו ועגולה השנית היא עגולות3 ראש טלה ומאזנים כי עליה יעברו הם לבדם ויסתירוה ותקרא עגולות משווה היום והעגולה השלישית היא עגולות3 ראש סרטן כי לא יעבור עליה מזל אחר חוץ מתחילת סרטן ותקרא עגולות3 הפוך הקייצי (הוא, כלי נחושת א). העגולה שסובבת בה הירח תמיד היא נוטה מעל העגולה שסובבת בה השמש תמיד (רמב"ם, קדוה"ח טז א). העגולה שהיא עוברת במחצית המזלות שבה מהלך השמש אינה עוברת באמצע העולם מחצי המזרח לחצי המערב (שם יט ב). ונאמר להם הראיתם כשיתנועע הרכב סבוב שלם הלא החלק אשר במקיפו הלך דרך העגולה הגדולה בזמן ההוא בעצמו אשר הלך בו החלק אשר הוא קרוב לנקודת מרכזו העגולה הקטנה אם כן תנועת המקיף יותר ממהרת מתנועת העגולה הפנימית (ר"ש א"ת, מו"נ א עג). דמיון זה אמרנו בגדר העגולה שהיא תמונה תקיף בה קו אחד לתוכה נקודה (כל מלאכת ההגיון, המופת, מב:). וכפי רחוק סדן גלגל מסדן גלגל העליון יעשו עגולות קטנות מרכז אותן העגולות (ר"י הקראי, ספ' ג"ע, הבדל שנה משנה ד, יז::). והמון העגולות הקטנות החקוקות לשם מב' צידי גלגל המישור המקבילות לו בשטחיהן וכו' ואחרים יקראו אותן עגולות הזמן או עגולות המקבילות (ר"י הישראלי, יסוד עולם, כ:). עמד ועיין בעגולת נחושת ההיא העשויי' כמין טבעת שטחית גדולה מאד (שם לט:). והמרוצה הזאת הוא שתקרא ויאמר עליה כי היא מהלך הירח האמצעי ברוחב והעגולה הקוית שחוקק מרכז גלגל ההקפה (שם מה:). אולם אמצע גלגל המזלות בכדור (ר"ל כדור הארץ המלאכותי) היא העגלה הנחלקת לש"ס חלקים שוים וכו' ואולם גלגל משוה היום היא העגלה החולקת זאת העגלה על ראשי טלה ומאזנים (יעקב בן מכיר בן תיבון, ספר המעשה בכדור הגלגל, כ"י ביהמ"ד שכטר). נזכיר בתחלה ממראי הקשת ונאמר כי הם שלש מראות העגלה העליונה אדומה והשנית ירוקה והשלישית כרכומית (אבי הרלב"ג, שעה"ש א ז). ובאור זה כי מה שהם באמת מרובעות כשיעיין אותם האדם מרחוק וראה אותם כאילו הם עגולות4 ופעמים רבים יראה מה שהם אלו כנגד אלו שהם מחוברות יחד (רש"ט פלקירא, ראש' חכמה 44). ונאמר כי עגולות3 משוה היום היא עגולה חותכת הכדור לשני חלקים שוין (ר' שלמה בן אברהם אביגדור, אשפירא ב, מו:). שזה הב"ח אינו נמצא בשום אחד מהנהרות הגדולי' ומים המתוקים שבעולם זולתי בנילוס וגם בשום ים מהימים המלוחים אינו נמצא כמו שכתב פליאניאו הטבעיי זולתי בים אוקיאנוס של כוש מפני חוזק החום מהעגולה השרופה אשר שם מעורב עם המליחות של ים אוקיאנוס (ר"י אברבנאל, פ' התורה, וארא, קיד::). ובמחוגה יתארוהו לאמר יונח מציאות גשם בב"ת ונצייר עליו עגולה וקוים יוצאים ממרכזה אל המקיף וכו' (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה ד ד ,יג.). עבים סתר לו ולא ירצה לראות בזה העולם השפל ובעגולת שמים המקפת שם יתהלך ולא ישגיח על השפלי' (רשב"צ, אוהב משפט, באורים על איוב, קכא.). העגולה היא צורה שטוחה יסוב בה קו אחד יאמר לו הסובב ובפנים מהעגולה נקודה כל הקוים היוצאים ממנה לקו הסובב שוות מקצתן למקצת ומרכז העגולה היא אותה הנקודה (הקד' איקלודוס, כ"י כזנתנסי, רומא). העגולה היא צורת שטוח יסובבנה קו א' יאמר לו הסובב ויש בתוך העגולה נקודה כל הקוים הישרים היוצאים ממנה עד הקו הסובב יש (?) יחס כולם זה לזה (אקליד' של יהודה הכהן). העגולות הממששות אלו אלו ולא תחצוב אחת לאחרת יאמר להן העגולות הממששות (הוא, במדר' החכמה ג, 7). העגולות היא תחלת הצורות והשטוחות והכדור תחלת הגופניות (שם הקד', כ"י ברלין). ואי אפשר העדר המרכז בהיות העגולה כמו שאי אפשר העדר העגולה בהיות המרכז (ר"א בן אליה הקראי, עץ חיים קט). העגולות היותר צריכין למלאכת הכדור הנזכר הם עשרה (דוד גנז, נחמד ונעים לב). והקשת וכו' נקרא עגולות הגובה לפי שממנה חלקת גובה השמש והירח ושאר כוכבי' (שם לה). אם תשום רגל א' מהמחוגה בנקודה א' ובו כח ושקט וברגל השני מהמחוגה נרשום בסיבובה קו א' שלם ומחובר קצה הראשון עם האחרון והתמונ' הזאת תקרא עגולה (ברוך משקלוב, עמודי השמים, ג:). ועתה נציע משולש א ב ג שזוית ג' ממנו היא נצבת הג"ה ונחוג עליו חצי עגולה  המקיפת ע"ד האמור למעלה (שם יג.). לא יהי קץ המקיף עגולה ממש רק יהי' כמין עגולה ארוכה הנקראת עליפסא (ר"ד מפריזנהויזן, מוסדות תבל ב, יד:). — ואמר המשורר: נשמת רבבות סגלה ואלפי עגלה מרוממת רוצה תפלה מקדמי תהלה רננו צדיקים באדני לישרים נאוה תהלה (ר"י אבן אביתור, נשמת ישראל, שער השיר 11). ושלום רב ממזרח למערב ומעגולה לעקרב (רמב"ע, לגביר דעות). באיתן שבתן על עגולות ברורות צרורות באור חיים ודולקות כנרות (ראב"ע, אמרות ימים). בטרם עגולה וחלדה בחכמה נועצת לבדה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (הוא, אין אלוה מבלעדיך). ועקרב יוצא מהעגולה הנאמנה לפאת נגבה תימנה ונגידנו ישיבנו לעגולת בת רבים למעלה עקרבים (הוא, חי בן מקיץ). ואזור עגולה כאופן עגלה יגלגל וירעיש צבא רום וירעים (דון שלמה בונאפיד, שירים קצרים, ד"ח פו). בבין עמל ובינות היגונים אני נמשל כקוטר העגולה (עמנו', מחב' א). — ובהשאלה: וחוקר הדברים בסבותיהם וסובב סובב על דרך ההשכל' והחקירה אשר היא עגלה רעיונית ממה שממנו אל מה שאליו (ר"א ביבאגו, דרך אמונה, נג.). — ג) ואות האפס בחכמת החשבון: והנה נשים עגולה ונכתוב סביבה ט' מספרים ובעבור היות ט' סוף חשבון יהיה ערוך על עצמו כמספר החשבון שהוא לימינו ולשמאלו ובעבור החמשה אמצעי ע"כ יתהפכו משם לשוב אחדים עשרות והעשרות אחדים (ראב"ע, ספ' השם ו, קבוצ' קונטר').