*, עוגל, ש"ז,— א) כעין ברֵכה עגלה של מים1. אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך כלים אבל שוחט הוא לתוך עוגל2 של מים (חול' ב ט). ואיזהו חרדלית מי גשמים הבאין מדרון רואין אותן אם יש מתחלתן ועד סופן צרוף ארבעים סאה מטבילין בהן ואם לאו אין מטבילין בהן דברי בית שמאי בית הלל אומרים אין מטבילין בהן עד שיהא לפניו עוגל ארבעים סאה (תוספת' מקוא' ד י). — ב) תכונת מה שהוא עָגֹל, עִגּוּל, runde Form; rondeur; roundness: יש אומרים לארכו מדדו ויש אומרים לעוגלו (ילקוט שמע' תהל' כב. — ובסהמ"א: ולפי גלגול עוגל העגלה מתגלגלים אלה שני מזלות ועוגלים והולכים סביב סביב כנגד קצותיה (ר"ש דונולו, ספ' חכמוני, פי' יציר' ו, 147). כשם ששוטחין נפיא ע"פ העוגל כך שוטחין הכא ומניחו על פי הקנה (רגמ"ה, חול' מה.). ועוגל בכל ערוגה ה' וזורע בעוגל מין א' ויש היכר הרבה לדבר וא"צ להרחיב בין ערוגה לחברתה (רש"י, שבת פה:). דאם יש בו נקב אחד ארוך שאין עגול רואים אותו אם יתנו ארכו לעגלו והוי כמלא מקדח הוי חסרון (הוא, חול' מה.). חוג עוגל מחוגת שמים כמו ובמחוגה יתארהו (רש"י איוב כב יד). אגן עוגל הסהר מה הסהר הזה מתעגל וכו' (מחז' ויטרי 318). עושה ערוגה מרובע ו' על ו' ובתוכה מרובע עוד ה' על ה' וכו' וימלא העוגל במין אחד (תוספ' שבת פה:). ואם תעשה עוגל של עשרה על עשרה בתוך ריבוע החיצון יהא העגול בין שני הריבועים (שם סוכ' ח:). ותחזור ותעשה בתוך העוגל ריבוע של אלכסונו שבעה כמדת העוגל הוה ליד ריבוע פנימי חמשה על חמשה (שם). —  ואמר הפיטן: ועמקו בעשרים וארבעה למתח סוף וסוף בשבעים ושנים לעגל גיחון (ר"א קליר, אז ראית, יוצ' שקל').