עַגָּל

°, ש"ז, — בעל עגלה, עגלון:  ותו מעשה שהביאו יין ממרחק ללובי"ן במקום שהיה דר מורי אב"י העזרי בע"ש ולא הספיקו להורידו עד שקדש עליהם היום והיו הרבה סוסים בעגלה והיה אומר להם העגל או תורידו היין או תצטרכו לשלם לי כל הוצאות סוסים1 (אור זרוע, שו"ת, שבת פז). ומהר"ר מן אמר שהיה מפחד המגרש שקרובי האשה בפראג ישובו לתפשו וכי בדרך בבואו מעיר נוימבורג לפראג הופקד ביד העגל לשומרו אך בפראג לא רצה להמתין העגל ולשמרו והלך לו וככה נמצא  בעדיות ג"כ שנגנבו (רמ"א, שו"ת נט). 



1 [ועי' גם REJ., IX, 49]

חיפוש במילון: