*, ש"ז, מ"ר עֲגָסִים, עוגסים, — כמו אגס: גוי שהרכיב פרסק על גבי עוגס אף על פי שאינו רשאי לעשות כן נוטל הימנו וחוזר ונוטע במקום אחר (תוספת' כלא' ב טו). ושאר כל פירות האילן כגון העוגסים והקרוסטמילון והפרישין והעוזרדין אוכלין ממה שבהר על שבעמק וממה שבעמק על שבהר (ר' שמעון, שם ז טז). פגי  העוגסין הקריסטומלין וכו' כעונתן למעשרות ואין מטמאין טומאת אוכלין (שם עוקצין ג ז).