ש"ז, —  זמן ארוך, נצח,  Ewigkeit; ètenitè; eternity, שֹׁׂכֵן עַד: כי כה אמר רם ונשא שכן עַד וקדוש שמו (ישע' כז יח). —  אֲבִי עַד, אב לעולם: כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עַד1 שר שלום שם ט ה). — גְבֶרֶת עַד, גברת לעולם: ותאמרי לעולם אהיה גברת עַד2 לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה (שם מז ז). —  הַרְרֵי עַד שחו גבעות עולם (חבק' ג ו). — *חיי עַד: מה אם מזון שאינו אלא חיי שעה טעון ברכה לפניו ולאחריו תורה שהיא חיי עד לא כל שכן (ירוש' ברכ' ז א). °גיל עַד: יראת אלהים היא צרי כל ציר כי בה משוש עולם והיא גיל עד (ר"י חריזי, הענק כב). —  לָעַד, תה"פ, לזמן ארוך, לעולם ewig; pour toujours; for ever: עתה בוא כתבה על לוח אתם ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לָעַד3 עד עולם (ישע' ל ח). אל תקצף יי' עד מאד ואל לָעַד תזכר עון (שם סד ח). ויטרף לָעַד אפו ועברתו שמרה נצח (עמו' א יא). לא החזיק לָעַד אפו כי חפץ חסד הוא (מיכ' ז יח). כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים4 תאבד לָעַד (תהל' ט יט). יראת ד' טהורה עומדת לָעַד (שם יט י). כי תשיתהו ברכות לָעַד תחדהו בשמחה את פניך (שם כא ז). יחי לבבכם לָעַד (שם כב כז). צדיקים יירשו ארץ וישכנו לָעַד עליה (שם לז כט). כן אזמרה שמך לָעַד לשלמי נדרי יום יום (שם סא ט). ושמתי לָעַד זרעו וכסאו כימי שמים (שם פט ל). הוד והדר פעלו וצדקתו עמדת לּעַד (שם קיא ג). שפת אמת תיכון לָעַד ועד ארגיעה לשון שקר (משלי יב יט). מלך שופט באמת דלים כסאו לָעַד יכון (שם כט יד). מי יתן אפו ויכתבו מלי מי יתן בספר ויחקו בעט ברזל ועפרת לָעַד בצור יחצבון (איוב יט כג-כד). אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לָעַד (דהי"א כח ט). ואמר בן סירא: אל תאמין בשונא לעד כי כנחשת רועִו יחליא (ב"ס גני' יב י;  גם שם יא ז; שם מז יג). —  ובמשנה: וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מִסייעתן וצדקתם עומדת לעד (אבו' ב ב). – ובתפלה: ישתבח שמך לעד מלכנו יוצר משרתים(תתברך, תפל' שחרית). כי אתה אלהים אמת ודברך אמת וקים לעד (אלהינו ואלהי אבותינו מלוך, תפל' ר"ה שחר'). – לָעַד לעולם: נאמנים כל פקודיו סמוכים לָעַד לעולם (תהל' קיא ז-ח). ויעמידם (את השמים) לָעַד לעולם (שם, קמח ו). —  ובתפלה: ודבריו חיים וקיימים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים (ויציב, תפל' שחר'). —  עֲדֵי עַד במשמ' לעולם: בטחו ביי' עדי עַד (ישע' כו ד). כי אם שישו וגילו עדי עַד אשר אני בורא (שם סה יח). יבשו ויבהלו עדי עַד ויחפרו ויאבדו (תהל' פג יח). ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עַד (שם לב ח). אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עַד ישבו לכסא לך (שם קלב יב). זאת מנוחתי עדי עַד פה אשב כי אויתיה (שם יד), —  ובספר יצירה: י"ב פשוטות וכו' מדתן י"ב גבולים וכו' והולכין עדי עד והם זרועות עולם (ספ' יצירה ה א). —  ומאתו נדרוש להורותינו הדרך הטובה והישרה לבלתי נטות ימין ושמאל ויצילנו מעונש הטעות ואל נכשל למען שמו כי הוא יתברך לעדי עַד הבטיח דורשיו שלא יבושו לעולם (גנזי שכטר ב, גינצבורג 408). —  ואמר המשורר: אמרים מעצת ברים שלולים ומדעת בני בין יהיו עד אמת אחר בלות ימים ינובון ויהיו אחרי מות עדי עד (רמב"ע, התרשיש י עט-פ).. – עַד עוֹלְמֵי עַד: ישראל נושע בד' תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עַד (ישע' מה יז). לעולם וָעָד, כמו וְעַד5: ד' ימלוך לעולם וָעֶד (שמות יה יח). כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ד' אלהינו לעולם וָעֶד (מיכ' ד ה). גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם וָעֶד (תהל' ט ו; גם שם מה יח; שם קיט מד; שם קמה א; שם ב; שם כא). והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם וָעֶד (דני' יב ג). —  ובתפלה: ועל כלם יתברך ויתרומם שמך מלבנו תמיד לעולם ועד (מודים, תפל' י"ח). ויציב ונכון וכו' וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד (ויציב, תפל' שחר'). —  עולם וָעֶד: ד' צלך עולם וָעֶד אבדו גוים מארצו (תהל' י יו; גם שם כא ה; שם מה ז; שם מה יה; שם כב י; שם קד ה). —  ועל זמן העבר, מן עַד, מאז, מעולם:  הזאת ידעת מני עַד מני שום אדם עלי ארץ איוב כ ד