1, ש"ז, — שלל, בפרט של דבר נאכל, של צידה2 Beute; butin; booty: בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עַד ולערב יחלק שלל (בראש' מט כז). אז חלק עַד שלל3 מרבה פסחים בזזו בז (ישע' לג כג). 4 — ובסהמ"א: עד הוא שלל ושלל הוא עד ועד הוא שהד (דונש, תשו' על רס"ג). — ואמר המשורר: ואיך יובל לשי אם הוא מנובל מנת כלב יהי גופו ועדו5 (עמנ' פרנס', צבי מודח, קובץ על יד א, 105). בקר אכלו עד חלקו שלל בערב (שלום הכהן, ניר דוד, 187).
1 [בארמ' עדי, עדיתא, וזה מוכיח שהוא מן שרש ב. עדה, אע"פ שמובנו רחוק ממשמ' שרש זה. ומהצורה עדודה נראה שרשו עדר, עי' הערה 3 , ב. עַד הערה, ועִדודה.]
2 אולי זה המנה הנתנת להחיִל.
3 הוספה ופרוש על הגליון.
4 [לדעת רד"ק שיך לכאן גם (צפנ' ג ח): ליום קומי לְעַד, שפרש: כלומר לשלל כמו בבקר יאכל עד, ע"כ. ואחרים מנקדים לעד, וכן יש מפרשים אבי עד (ישע' ט ה): אבי השלל, ולפי פרוש רבו של רש"י מפרש אבא שאול יביאהו עד (שמות כב יב). כמו עַד, ועי' הערה לערך ב. עד.]
5 ובהערה: ל' יאכל עד.