ג. עדד

ממנו א. עָדַד1.



1 [כך ריב"ג, וכן משמע מהשמוש אצל הפיטנים, ורד"ק בשרשיו סֹבר שהוא מן עוּד, וכן דעת כל החדשים. ולפי זה יש לגזרו מן א. עוּד במשמ' חזר. שב. ומזה פוע', השיב, שובב וחזק; עי' ברט (35  .Wurzelunters), אבל נראה שהוא אחד עם ד. עדד, והוראתו העקרית היא קָשר, ומזה חִזּק; וכן המקֻשרות, הקֻשרים ׁׁ(בראש' ל מא-מב) פרושם מחֻזקות, חזקים; עי"ש ראב"ע ורמב"ן, וגם רד"ק, שרש קשר.]

חיפוש במילון: