1, מ"ר עִדִּים, — חתיכת בגד תשתמש בה האשה לקנח אותו מקום ולקליטת הדם בשעת וסתה: ונהי כטמא כלנו ובבגד עִדִּים2 כל צדקתינו (ישע' סד ה). — ומצוי בתלמו': כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה והמשמשת בעדים3 הרי זו כפקידה (נדה א א). עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם עגול טהור משוך טמא (שם ח ד). כדי שתושיט ידיה ותטול העד מתחת הכר או מתחת הדלוסקמוס (ראב"צ, תוספת' שם א ח). שימשה בעד אסורה לבית' (ר' זעירא רב חייה בר אשי בשם רב, ירוש' שם ב ג). עד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה (ר' יהודה בשם שמואל, בבלי שם ה.). — ועם כנ': וזהו עדן4 של צנועות (ר' אמי אמר ר' ינאי, שם יב.). ובסהמ"א: וכשתקנח האשה אחריה תראה על העד או שנראה לה אדמומית (תשו' הגאו' גני', אסף 108). אשה שהרגישה בעצמה שנפתח מקורה להוציא דם והלכה ובדקה את עצמה מיד ומצאתה על העד ליחלוחית לבן וכו' יש לטהר האשה או לאו (ר' ישראל איסרלן, תרומת הדשן, רמו). — ואמר המשורר: עלי מה אקרעה מלבוש ומדים ולבתי כבגד עש ועדים (ר"ש הנגיד, עלי מה). ובמקום שירי דוד הקדושים ישוררו להם שירי הקדשים וכו' ידמו עדים לעדיים והמתים אל חיים (ר"י חריזי, תחכמונ' כד). האחשוב בלויי פשתן מגן וצנה בפני חרבות חרף וצינה או אם יש עודד בבגד עדים (רש"פ, ארבע כוסות, כוס התרעלה ג).
1 רק בעבר', ועי' הערה לקמן.
2 תרגמו השבע': ῥαϰος ἀποϰαϑηένης, [מטלית של היושבת בנדה, וכך גם הירונ'.] י"ת: וכלבוש מרחק. רסע"ג: כת'וב דנס, ר"ל בגד לא נקי, מגֹעל. הפשט': ואיך אורקעתא דכפסניתא, ר"ל מטלית של נדה. [סומכ': בגד של הרה, וכך גם רד"ק בפרוש אחד, מן הארמ' מעדיא. עקילס מנקד ומפרש עֵדים, מלשון עדות, והעיר הירונ' שהכונה לעדות של בתולים, עי' פילד Hexapla. וריב"ג בשרש עד אמר וז"ל: איפשר שיהיה דומה לתרגום שאת או ספחת עמקא או עדיא והוא נגע רע והבגד המושם עליו יהיה נמאס בלי ספק, ע"כ.] ובשרש עוד אמר וז"ל: ואפשר שיהיה מן השרש הזה ומן הענין הזה וכבגד עדים ויהיה החפץ בו מה שנאמר במשנה בנות ישראל משמשות בשני עדים ויהי' הדגש בדלת וכבגד עדים בעבור הבלע הנח הרפה אשר בין העין והדלת של עדים כאשר נבלעה היוד ציץ במלת ופטורי צצים, ע"כ. [רש"י, ע"פ ת"י, מפרש מן עדה במשמ' הסיר. ורד"ק בפרושו ובשרשיו מביא פרוש זה וגם פרושיו של ריב"ג.] והחדשים קבלו את פרושו השני של ריב"ג אך קבעו יחיד עִדָּה, בערב' עִדָּה عدة הוא מעמד האשה בזמן אחרי מות בעלה או הגרושים או בזמן וסתה. והוא מן עדד, מספר(?), אך אינו נראה. היחיד בתלמו' הוא עד וקֹראים עֵד.
3 [פרש רה"ג: מטלית וסמרטוט של בגד שהאשה בודקת עצמה בהן לאחר תשמיש, ע"כ.]
4 [הערוך ערך עדן)פרש כמו עִדָּן וזמן, ועי' מהרש"ל וגליון הש"ס.]