עֲדִירָה
*, ש"נ, מ"ר עֲדִירוֹת, שה"פ מן עָדַר, — חפירה: גם בלילה לא שכב לבו מאחר שהיה אחד מישראל משלים מלאכתו היה אומר לו המצרי עדור לי שתי עדירות1 ובקע לי שתי בקיעות (מד"ר קהל' א). — ובסהמ"א: ואפי' נשחת כל הברזל בעדירה מחזיר לו הנצב של עץ וכן כל כיוצא בזה (רמב"ם, שאלה ופקדון א ז).
1 [במד"ר (בראש' כז) בגרסה: עדריות.]