*, ש"ת, נק' עֲדִיפָה, —  יותר טוב, משֻבח: besser, vorzüglicher; mieux, préférable; better, preferable: חביבה תורה כששאל דוד לא שאל אלא תורה שנאמר טוב אתה ומטיב למדני חקיך טובך עדיף עלי ועל כל באי העולם (ספרי במד' קיט). דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף (עולא, ברכ' מא.). פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום ביתו (רבא, שבת כג:). מקרא מגילה עדיף וכו' מת מצוה עדיף (מגיל' ג:). וחכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול (ב"ב יב.). חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף (הורי' יד.). — ובסהמ"א: שלא מצינו הטפל עדיף מן העיקר (ר"ח, פסח' צו:). היה העד חכם גדול והיה בבית דין פחות ממנו בחכמה הואיל ואין כבודו שילך לפניהם עשה של כבוד תורה עדיף ויש לו להמנע (רמב"ם, עדות א ב). — ונק': י' ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים וכו' והיא האם הגדולה וממנו יצאו כל התולדות והיא עדיפה ומשובחת מכל שרשים (ר"י ברצלוני, פי' ספ' יצירה 179). — *וגם עדיפא: מערכה גדולה עדיפא שכן כפרתה מרובה אדרבה מערכה שניה עדיפא שכן מכניסין ממנה לפנים וכו' (יומ' לג.). — ובסהמ"א: ונאמן הלוה לומר פרעתי ושובר היה לי ואבד ואפילו שיש בו נאמנות דהוכחה זו עדיפא (לבוש חו"מ, טוען ונטען פה א).