ב. עוּף
פ"ע, תָּעֻפָה, — היה חשך, dunkel sein; être; obscur; to be dark: ומצהרים יקום חלד תָּעֻפָה1 בבקר תהיה (איוב יא יז). — ואמר הפיטן: תנומה תעופנו תרדמה תעופפנו (מלך עליון, מוס' ר"ה א).
1 [אמר ראב"ע וז"ל: י"א מסתכל וכן התעיף עיניך בו ואחרי' אמרו כי תעופה מן עיפה וזה נכון והענין וכו' ובעת החשך תשוב כבקר, ע"כ. ורלב"ג פרש תאיר ותזהיר. ורש"י אמר וז"ל: אפילך כבקר תהיה פ"א תעופה לשון עפעפי שחר שאם הוא לשון אופל היה לו לומר תעופה נקוד בשבא כמו תנופה תקומה תרומה, ע"כ. ובאמת כך מנקדים רֹב החדשים ע"פ תרג' והפש'.]