עוֹף

ש"ז, *מ"ר עוֹפוֹת, — בע"ח שיש לו כנפים להתרומם באויר ולהעתק באויר ממקום למקום  Gevögel, Vogel; oiseau; fowl, birds (coll.): ותלה אותך על העץ ואכל הָעוֹף את בשרך מעליך (בראש' מ יט). ואת אלה תשקצו מן הָעוֹף לא תאכלו שקץ הם לכם (ויקר' יא יג). וידבר (שלמה) על הבהמה ועל הָעוֹף ועל הרמש ועל הדגים (מ"א ה יג). והיה כְעוֹף נודד קן משלח (ישע' יו ב). ככלוב מלא עוֹף כן בתיהם מלאים מרמה (ירמ' ה כז). — עוֹף השמים, כנ' להעופות מפני שהם עפים במרום האויר : ולכל חית הארץ ולכל עוֹף השמים (בראש' א ל). והיה נבלתם למאכל לכל עוֹף השמים ולבהמת הארץ (דבר' כח כו). ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לְעוֹף השמים ולבהמת השדה (ש"א יז מד). ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לְעוֹף השמים ולחית הארץ (שם מו). ולא נתנה עוֹף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה ש"ב כא י. וכרתי להם ברית היום ההוא עם חית השדה ועם עוֹף השמים ורמש האדמה (הוש' ב כ). אסף אדם ובהמה אסף עוֹף השמים ודגי ים (צפנ' א ג). ראיתי והנה אין האדם וכל עוֹף השמים נדדו (ירמ' ד כה). והפקדתי עליהם ארבע משפחות נאום יי' את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוֹף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית (שם יה ג). בסעפתיו קננו כל עוֹף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה (יחזק' לא ו). נתנו את נבלת עבדיך מאכל לְעוֹף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ  (תהל' עט ב). עליהם עוֹף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול (שם קד יב). שאל נא בהמות ותורך וְעוֹף השמים ויגד לך (איוב יב ז). ונעלמה מעיני כל חי וּמֵעוֹף השמים נסתרה (שם כח כא). גם במדעך מלך אל תקלל וכו' כי עוֹף השמים יוליך את הקול (קהל' י כ). — עוֹף כנף: ויברא אלהים את התנינים וכו' ואת כל עוֹף כנף למינהו (בראש' א כא). — עוֹף הרים: ידעתי כל עוֹף הרים וזיז שדי עמדי (תהל' נ יא). — שרץ הָעוֹף, חרוק בעל כנפים  geflügeltes Insekt; insecte ailé; winged insect: כל שרץ הָעוֹף ההלך אל ארבע שקץ הוא לכם (ויקר' יא כ). וכל שרץ הָעוֹף טמא הוא לכם לא יאכלו דבר' יד יט. — ואמר בן סירא: אליל בעוף דברה וראש תנובות פריה (ב"ס גני' יא ג). כעוף אחוז בכלוב לב גאה וכמרגל יראה ערוה (שם ל). — ובתו"מ: ומשולש בכתובים1 כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו (ב"ק צב:). דרוסת הזאב בדקה ודרוסת הארי בגסה דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס (רבי יהודה, חול' ג א). ואלו טרפות בעוף נקובת הושט וכו' (שם ג). ואלו כשרות בעוף ניקבה הגרגרת או שנסדקה וכו' (שם ד). סימני בהמה ןחיה נאמרו מן התורה וסימני העוף לא נאמרו אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא וכו' ר' אליעזר בר צדוק אומר כל עוף החולק את רגליו טמא (שם ו). כל שיש לו אצבע יתירה בעוף טהור כל העוף הדורס טמא (רבן שמעון בן גמליאל, תוספת' חול' ג כב). עוף טהור נקרא עוף ונקרא צפור והטמא אין נקרא אלא עוף בלבד (ר' יצחק, ספרי דבר' קג). עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב ת"ל בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב (ר' יוסי הגלילי, שם קד). עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת זורחת לכמה גוונין (ברכ' ו:). עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו (שבת כא.). הלכתא עוף הבא בסימן אחד טהור (חול' סב.).ואמר לך של עוף פלוני וטהור הוא דמוך עליהם שם סד. כל עוף הקולט מן האויר טמא (ר"ש בן אלעזר. שם סה.). — עוף של מים: סיפא אתאן לעוף של מים הואיל ואין לו קרום וכו' הואיל וקרומו רך (שם נו.). — ובסהמ"א: ויש מאכלות שהם רעים ואינן כמו אלו והם עוף המים ובני יונה (רמב"ם, דעות ד ו). ודגרה היא קריאה שהעוף קורא בגרונו להמשיך אפרוחים אחריו (רש"י, ישע' לד טז). עשו עוף ראשונה ודג באחרונה צלו עוד בן יונה קנו לו צמוקים (ראב"ע, נדוד הסיר, כהנא א, 30). עוף האניה (שיינהאק, תולדות החיים, מערכת העוף קעו). עוף הגשם (שם סח). עוף הדבש (שם קלד). עוף הזקן (שם קלד). עוף החצוצרה (שם קעח). עוף המות (שם קלח). עוף המלך (שם קסז). עוף המפואר (שם קנח). עוף הנבער (שם קעח). עוף הנחשים (שם קעה). עוף הסוף (שם קסז; גם ברוך לינדא, ראשית למודים א ו, יז:). עוף הסערה (שם קעו). עוף העדן (ברוך לינדא, ראשית למודים א ו). עוף העצל (שיינהאק, תולדות החיים, מערכת העוף, קסג). עוף הפטדה (שם קכז). עוף הפלפל (שם קכא). עוף הפרדס (שם קלא). עוף הפשתה (שם קמב). עוף הקרח (שם קכד; גם ברוך לינדא, ראשית למודים א ב). עוף הרעש (ברוך לינדא, ראשית למודים א ו). — * ומ"ר: מאה עופות יש במזרח וכולן מין איה הן (איסי בן יהודה ספרי דבר' קג). העופות כולן נותנין את בניהם תחת רגליהם מפני שהן מתייראין מעוף אחר שהוא פורח באויר (מכי' יתרו ב). שלשה עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות (ביצ' כה:). עופות יש להן קשקשת ברגליהם כדגים (חול' כז.). עופות טהורים קורקבנן נקלף וטמאין אין קורקבנן נקלף (שם סב:). עשרים וארבעה עופות טמאין הן (רב חנן בריה דרבא אמר רב, שם סג.). גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין (רבי, שם סג:). ז' מאות מיני דגים הן וח' מאות מיני חגבים ולעופות אין מספר (אבימי בריה דר' אבהו, שם). — ובסהמ"א: וטלאים ועופות כשהן בעורותיהן וכ' ובשביל העופות ששאלתם שהולכין לשם ואינן תדירין ואין אתם את סוגה היא לא וכו' (גאוניקה ב, גינצבורג 118). השליח השני הוא השור הלך אל שאמור"ך מלך העופות אשר אינן דורסים (ר' קלונימוס, בעלי חיים ב ד). עופות האגם רגליהם ארוכות למען אשר יוכלו לעבור בהם לצרכם בבצאת ואגמי מים (שיינהאק, תולד' החים, מערכת העוף קסג).



1 [עי' (ב"ס גני' יג טו-טז).]