עִוְעִים
1, ש"ז, רק מ"ר, — סלוף ועוות, ובהשאלה בלבול, טרוף הדעת, Verwirrung; confusion: יי' מסך בקרבה רוח עִוְעִים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו (ישע' יט יד). — ואמר הפיטן: עושקיהם יקניאום ונתנום לשסוף עועים ימסכו ויהיו לספוף (אזון תחן, סליח' ה, עי"ת). נבקה רוחם ונבלעה עצתם מסך עועים נמסכו להתעותם (תרגלת, יוצ ז פסח). — דבר המבקש אל העשיר תחנונים ודבר בנחת נשמעים אולי יכנע לבבו הערל וישוב מדרכיו הרעים ויחדש בקרבו רוח נכון תחת רוח עועים (רש"ט פלקירא, המבקש טו). בקום עש ורמה עלי עש וכימה לדבר במרמה דבר שוא ועועים ושועל חרבות ועורב ערבות בגלגל ערבות יבקע בקיעים (דון שלמה בונאפיד, שירים קצרים, ד"ח, פו).
1 [מן היחיד עִוְעֶה, מעקרו עִוְעַו, צורה כפולה מן עוה.]