עֲזוֹז, עוּזָּה, יָעֹז, יָעוֹז, תָּעֹז, תָּעָז,— פ"ע, היה עַז, חזק,  stark sein; étre fort, puissant; strong, mighty: ויתן יי' בידו (של עתניאל בן קנז) את כושן רשעתים מלך ארם וַתָּעָז ידו על כושן רשעתים (שפט' ג י). וַתָּעָז יד מדין על ישראל (שם ו ב). קומה יי' אל יָעֹז אנוש ישפטו גוים על פניך (תהל' ט כ). הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יָעֹז בהותו (שם נב ט). צוה אלהיך עזך עוּזָּה אלהים זו פעלת לנו (שם סח כט). לך זרוע עם גבורה תָעֹז ידך תרום ימינך (שם פט יד). באמצו שחקים ממעל בַּעֲזוֹז עינות תהום (משלי ח כח). החכמה תָּעֹז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר (קהל' ז יט). ונשא ההמון ירום לבבו והפיל רבאות ולא יָעוֹז (דני' יא יב).— ואמר הפיטן: תרום ידך תעוז ימינך בליל התקדש חג פסח (אומץ גבורותיך, מחז' איטל' א, קב.).— ואמר המשורר: ויצחק אשר תצחק אדמה בלכתו בה ותעז ותתגאה בעזי בגאותי (רשב"ג, ידידי שעו). אשרי אדם יעוז בצורו עד עולם לא ימעד אשורו (רמב"ע, אשרי אדם, דוקס 86). אעוז בדודיו ואנעם ממגדיו וטל פיהו יכבה יקוד חשקי וצמאתי (ר"י אבן גיאת, מבין עפאים, שער השיר 125).

— הִפע', הֵעֵז, הֵעֵזָה,— הֵעֵז פנים, היה עז פנים, התחצף frech sein;étre insolent. to be impudent: והחזיקה בו ונשקה לו הֵעֵזָה1 פניה ותאמר לו זבחי שלמים עלי (משלי ז יג-יד). — והֵעֵז בפניו: הֵעֵז איש רשע בפניו וישר הוא יכין דרכיו (שם כא כט). — וכמו מן עוּז, הֵעִיז מצח, ואמר בן סירא: אם בעל אף אל תעיז מצח ואל תרכב עמו בדרך (ב"ס גני' ח יו). — וכן בתו"מ, הֵעִיז פנים: א"ל בן עזאי (לר"ע) עד כאן העזת פניך ברבך (ברכ' סב.). אשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה  בפני בעלה (רב המנונא, יבמ' קטז.). חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו (כתוב' יח). ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי (רבי, ב"ב קלא.). רשע הוא והעיז פניך בו (רבי יוחנן, זבח' קב.). שמתחלה נאמר לו לא תלך כיון שהעיז פנים להלוך הלך שכן כתוב ויחר אף אלהים כי הולך הוא (מד"ר במד' כ). למה אינך שותה מן המים המרים העזת פניך (פסיק' רבת', ויהי בעת שסרחה). והעיז סתם, באותה המשמ': חלק שמעיז בו עשיר לזה תאוה ולזה תאוה שניהם שוין לקבר הכל הבל (מד"ר קהל', הבל הבלים). — ובסהמ"א: ויתגר מלחמה בחצים ובקשתות וברמחים מול היהודים ויעיזו היהודים על המקדונים ויכו בהם היהודים אשר מחוץ לחומה (יוסיפון תעו). ובתוך הסעודה אירע מקרה בלתי טהור שנתקוטט ראובן עם בנו והעיז בנו עמו ונתמלא ראובן אף וחימה (פרי הארץ, שו"ת יו"ד יג, יא:).— *הֵעֵז הצבע, נעשה עז: והנה הנגע עמד בעיניו שאם העז וכהה כהה והעז כאילו לא כהה (ספרא תזריע, נגעים פרשה ב פרק ב).— ובסהמ"א: נשתנו מראיהן בין שהעזו או שכהו יראה בתחילה כיצד עכו"ם שהיתה בו בהרת בקרום ביצה וכו' (רמב"ם, טומאה צרעת ו ד). — °ועל דרך השלמים, הֶעֱזִיז, ואמר הפיטן: וחט חרוט בברזל צויין לעזריאל ועוז למעזיזים אל גורל ליי' וכו'  (Elbg., Stul. 179).

— הִתפ', *הִתְעַזֵז, נִתְעַזֵז, — כמו הִפע' אל יתעזזון במלכותן ואל יתעזזון בשלותן ישפטו גוים על פניך (מד"ר תהל' ט). — ואמר הפיטן: בעזוז עינות תהום וכו' נתעזזו מימי ממימי תהום (בעזוז, יוצ' א שבוע').

נִפע', °נֶעֱזַז,— נעשה עז, ואמר הפיטן: בעזוז עינות תהום נעזזה מעיני ממעינות תהום (שם). בטרם נעזזו עזים עזה הייתי על תהום (שם). טירת מצוקי נעזזים תואר איתני חרוזים טקס זרועי מפזזים קרות בתינו ארזים (אהוביך, יוצ' שבת חוהמ"פ).

— פִע',°עִזֵּז, בינ' מְעַזֵּז,— חִזֵק: חכם גדול מעזז ומיקר ומהדר את היודע אמתת הנפש הנבנית והנשכלית שבאדם (תרגום קדום של או"ד לרסע"ג, ציון תרא, 79).