°, ש"נ, — כמו עֲכִירָה: וטחול שוחק בעבור שבכח הטבעי מנקה הדם והמרה השחורה מהעכירות והעובי ובהנקותם תהיה השמחה והשחוק (ר"י א"ת, הכוזרי ד כה). ואמר הללו את יי' מן הארץ וזה לפי שהארץ היא המורגשת יותר לפי עכירותה וכבדותה (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, ה.). ולמה הוא (הצדיק) דומה למעיין שדולחין ורומסין ברגל וחוזר עכור לשעה שאותו עכירות אינו לעולם ואין לו קיימא כי עתיד הוא שיחזור לצלילותו (רבינו בחיי, וישלח, בראש הפרש').  ושכלם זך ונקי ואין בו דופי ולא עכירות כמו שאמר דניאל והמשכילים יזהירו בזהר הרקיע וכו' (ר' זרח' הברצלוני, פי' משלי, השחר ב, 169). סוג המראה סוג הממשות וסוג הזכות והעכירות וכו' וסבת העכירות ערוב החלקים זרי המראה חשוכים וכו' (קאנון א ב ג ב א). וכשנתה תורה לישראל וכו' אסר להם קצת הב"ח המולידים עובי ועכירות (ר' רפאל מנורצי, מרפא לנפש, יז.). ושמא תאמר הלא מצד עכירות עולם השפל לא יהיה לו מבא בו ויניחהו למזלות לא כן הוא (ר"מ אלשיך, פי' איוב ט ח). ואיך יהיה לו מבא בחשך עכירות עולם השפל אם גם עין האדם להיותו גשמי והחושך הוא במינו וחשך לא תראה מה גם עתה מי שהוא גובה שמים רוחני עד אין תכלית כי איזה הדרך יהיה לו מבא אל עכירות הגשמות (שם כב יב). ויקרא אלקים לאור יום שהמשילם ליום לרוב בהירות וזכותו והחשך החמרי ללילה לרוב ערבובו ועכירותו ורוע סדורו (ר"י אברבנאל, מפעל' אלהים ג ז). — עֲכִירוּת המים: ותדלה ותרפוש ענין אחד במלות שונות ענין הדריס' במים עם עכירו' המי' (רד"ק, יחזק' לב ב). רפש וטיט עכירות המים קרוי רפש ועביו קרוי טיט וכל זה נמשך במים מכח הרוח (רמב"ן, פי' ספר יצירה א יא). מעכירות המים נעשה שלג (שם ג ג). עֲכִירוּת  החמר: והרכב' היא הוספ' גדול' בעכירות החומר בהיות חומר מעורב עם חומר (ר"י אבוהב, נהר פישון, מג::). —  ובהשאלה, עֲכִירוּת החושים: האות (של המחלה) כובד הראש ועכירות החושים (נרבוני, או"ח ג, בחליי הראש, כ"י ביהמ"ד שכטר). ואלו הקולות לא ישמעו החרשים כאשר לא יביטו העורים מעשה ה' נוראים ע"כ פי' אם מצד ההרגל התמידי או מצד עכירות החושים (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה א). — ועֲכִירוּת הקול: והמר' (של כרוב חם ויבש) שלו ילחלח הבטן ויעורר השת' ועצמו יבש ועוצר ויועיל לעכירות הקול (ר"מ אלדבי, ש"א ה, פה::).