עולה, ש"ז, מ"ר עֹלִים, עולים, סמ' עוֹלֵי, — א) פלוני או דבר העולה: יגיד עליו רעו מקנה אף על עוֹלֶה1 (איוב לו לג). — ובתו"מ: מי שאינו מניח את העניים ללקוט וכו' הרי זה גוזל את העניים על זה נאמר אל תסג גבול עולים2 (פאה ה ו). — עוֹלֵי בבל, מצרים, ירושלים: שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד (שביעית ו א). בור של יחיד כרגלי היחיד וכו' ושל עולי בבל כרגלי הממלא (ביצ', ה ה). הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים וכו' מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים (נדר' ג י). — ° ועוֹלֶה לקריאת התורה: במקום שנהגו שהעולה עצמו קורא בקול רם אם לא סידר תחילה הפרשה פעמים שלש בינו לבין עצמו לא יעלה (שו"ע או"ח קלט א). מותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה (שם רפב ב). וביום שאין בו מוסף תקנו לקרות להפרשה של חובת היום עם מניין העולים לחובת היום (לבוש שם ז). — ובמשמ' מסקנה שעולה מן החקירה, Ergebnis; rèsultat; result: והעולה מכל זה הוא וכו' (ר"י אברבאנל, מ"א יט). ונראה שהעולה מהגמרא ומהמדרשות הוא שהיה מאומות העולם קודם זמן התורה או באותו זמן (רשב"ץ, אוהב משפט, פי' איוב, מה:). — ובחכמת החשבון: כאשר הוכה מספר מה על מספר מורכב משלושה מספרים והיה העולה מספר מה הנה אם הוכה המורכב משני מספרים מהם על המספר המורכב מהמספרים הנשארים יהיה העולה המספר ההוא בעינו וכו' (רלב"ג, מעשה חושב 7). כתוב העולה בחברך אלו המספרים תחת הטורים ההם וכו' (שם 52). המספר המורכב מהמספרים רבים הוא כשהוכה הראשון בשני והעולה על השלישי וכן עד כלותם (שם 1). — ב) דבר שעולים בו, מעלה: ואל הכתף מחוצה לָעוֹלֶה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות (יחזק' מ מ).